אביה של רייצ'ל היה רב קהילה גדולה בלונג איילנד, אימה היתה אידיש א מאמא אמיתית, דואגת, חופרת וכמובן כזאת שתרצה שתתחתן עם יהודי טוב.
לרייצ'ל היו תוכניות אחרות. היא לא מיהרה להתחתן ולא רק שלt היתה יהודיה מאמינה כממשיכת השושלת המפוארת, היה לה אוסף מכובד של אביזרי חג המולד. היה לה 'פטיש' לחג המולד שכן התפרנסה מכתיבת רומנים רומנטיים לחג המולד. כמה שנמשכה לחג הזה, כמה שאמא שלה רצתה לחבר אותה ליהדות ולשדך לך איזה יהודי מכובד על הדרך.
רייצ'ל עבדה בעיקר מהבית כשהסיבה העיקרית לכך היא מחלה ממנה סבלה – מחלת התשישות הכרונית. היה לה קשה לעבוד ברצף, כל מאמץ ולו הקטן הקשה עליה, 'תיק' לא פשוט היא קיבלה.
ערב אחד הפתיעה אותה אימה בביתה ומבקשת ממנה להגיע לארוחת שישי. רייצ'ל הרגישה שההזמנה היא לא מיקרית וצדקה. אימה שלה הזמינה גם את ג'ייקוב גרינברג שאיתו התנשקה עוד במחנה קיץ שהיו ילדים, נשיקה שהותירה בה לא מעט משקעים.
רייצ'ל סרבה, היא העדיפה לעשות תוכניות אחרות בשישי הקרוב.
פגישה בהוצאת הספרים שבה היא חתומה משנה את חייה שכן הפעם דורשים את הספר הבא שלה תכתוב דווקא על חנוכה ולא על חג המולד. בתחילה רייצ'ל התקשתה עם המחשבה שכן אהבה לכתוב על חג המולד ואז היא לגמרי שינתה את דעתה, בלית ברירה ומשיקולי פרנסה הסכימה לכתוב על חנוכה.
השראה, זה כל מה שהיה חסר לה. היא הבינה שהיא יכולה לקבל אותה מנשף חנוכה שיערך בקרוב. הבעיה היתה שלא היו כרטיסים בנמצא. מפיק הנשף הוא מפיק האירועים המפורסם לא אחר מאשר ג'ייקוב גרינברג, אולי תצליח להשיג ממפיק המסיבה?
רייצ'ל מחליטה לשכוח את העבר, לבלוע את הגאווה שלה וליצור קשר עם ג'ייקוב. אולי באיזשהי דרך היא תצליח להשיג ממנו כרטיס, המטרה לגמרי מקדשת את האמצעים. לכן ממש ברגע האחרון מופיעה רייצ'ל אצל הוריה להעביר את השבת כשאורח הכבוד הוא לא אחר מאשר ג'ייקוב.
היא לא העזה לחשוב אפילו על עתיד ורוד עם ג'ייקוב. הוא נאה והיא פחות, הוא גר בצרפת והיא בארה"ב, הוא מארגן אירועים והיא סובלת מתשישות כרונית. יותר מידי קצוות, פחות מידי סיכוי שמשהו יקרה…
אתם בטח חושבים שאתם מנחשים את הסוף… יש מצב שאתם צודקים, אבל אין לכם שמץ של מושג מה יקרה בדרך!
ספר מקסים, קליל, משעשע ומהנה.
אהבתי מאוד את דמותה האמיצה של רייצ'ל שמצד אחד היתה נאמנה לעצמה אבל ידעה להתעלות ולעשות את הדבר הנכון.
זה נכון שיש לו לא מעט קיטש, אבל לי אין ממש בעיה עם כזה כל עוד אני נהנית מהסיפור כמו במקרה של 'נשף של טעויות'.
אהבתי עוד יותר את הנגיעות היהודיות בסיפור, היו לא מעט כאלו. ביחד עם האוירה של חג המולד וניו יורק הרגשתי בסרט, הדפים עפו להם מעצמם.
הקריאה שוטפת וקולחת, אני נהנתי ולגמרי מזמינה אתכם לקחת עותק, דלי של פופקורן ולהשאב פנימה ל'נשף של טעויות'.
