נשמות – סקירה של רעות אסתר פנקוס

גרישה הוא בחור (יותר כמו גבר) שמתנהג כמו תינוק מגודל. הוא לא עובד, וכמעט לא יוצא מהבית, הוא רק מעשן, ישן, יושב מול המחשב ועושה אמבטיה כל היום, אבל גרישה סוחב על גבו 400 שנות חיים, איך זה הגיוני? פשוט מאוד, הנשמה שלו מתגלגלת בין מאות, וכעת היא נמצאת בגלגולה החמישי, והבזקי זיכרון וייאוש מביאים אותו לכתוב את סיפורה של נשמתו. אמא שלו מגלה את מה שהוא כתב, ומנסה להראות לקוראים שהכול שטויות, אך בין שני הכותבים, קשה לדעת מה אמת ומה שקר. האם כל זה בכלל קרה?

וואו, איזה ספר! קודם כל הכריכה, היא נראית מפחידה כזו, כאילו מדובר באיזה ספר אימה או בסיפור על עוני מופרז. היא מושכת את העין ומסקרנת כל כך, ואני רק רציתי לקפוץ פנימה לתוך המסגרת ולצלול עמוק לספר. התקציר לעומת זאת נראה קצת מוזר, הוא פחות משך, והיה נראה לי לרגע שמדובר באיזה רומן בכייני ומתמסכן, אבל בגלל הכריכה אמרתי שאין סיכוי שהוא כזה וניגשתי למלאכת הקריאה.

כבר מהתחלה נהנתי, הכתיבה סוחפת וקולחת ומצחיקה כל כך, שאי אפשר להניח את הספר מהידיים. הספר שונה במהותו מכל ספר אחר שקראתי עד היום, וזה מה שעושה אותו למיוחד כל כך. על הכריכה נכתבו דבריו של מאיר שלו שאמר 'לעזאזל! למה אני לא חשבתי על הספר הזה? אולי בגלגול הבא' אבל האמת שאצלי, אני כן חשבתי על הסיפור הזה. ובהתחלה התבאסתי שראיתי את הספר והרעיון שלי כאילו נגנז, אבל מרגע שקראתי אותו אמרתי לעצמי שטוב שרועי חן כתב אותו ולא אני, כי אני לא הייתי מצליחה לכתוב בצורה כזו טובה, ובטח שלא הייתי מתפתחת לכיוונים האלו.

הספר נע בין גלגול נשמות אחד לבין אמא של גרישה שכותבת לקוראים, ולמרות שהעלילה של הנשמות כל כך מוצלחת, קטעי המעבר של האמא עשו את הספר למצחיק כל כך ומוצלח הרבה יותר. אני בדרך כלל קוראת מהר, לא כי רודפים אחריי או משהו, אלא פשוט כי ככה זה יוצא לי. אבל כאן, מצאתי את עצמי קוראת את הספר לאט לאט, מתענגת על כל מילה, ומקווה שהוא לא יסתיים אף פעם. הספר מתאים לכולם, וקשה להגדיר לו קהל יעד מסוים, למרות שבפרק הראשון גרישה מזהיר ואומר כי כל מי שעוסק בהיסטוריה שלא יקרא בספר, מצד שני אמא של גרישה אומרת לא לקרוא את הספר בכלל. רוב הגלגולים נקיים או מרומזים, חוץ מגלגול אחד שהיה קצת פחות נקי. הספר הזה הוא לא מיסטי, הוא לא רומן היסטורי או רומנטי, הוא גם לא רומן עכשיוי או מדע בדיוני, הוא גם לא מתיימר להיות אף אחד מאלה, הוא פשוט ספר מיוחד שמקווה להתגלגל בעולם עוד שנים רבות.

שורה תחתונה: לחפש נשמה תאומה, זה לא תמיד פשוט כל כך.