Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
נשיקה צרפתית
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 263
שום דבר לא מסתדר לאֶמה סאליבן. הארוס שלה עזב אותה, היא פוטרה מעבודתה והיא צריכה לפנות את הדירה שלה, החברות שלה מאכזבות אותה ואפילו אחותה לא עומדת לצדה. חייה מקבלים תפנית לא צפויה לאחר שיחה עם חברתה פופי, שמפצירה בה להגיע לפריז ולעבוד איתה בתחום יחסי הציבור. נשמע נהדר, רק שעכשיו היא תקועה בתפקיד היחצנית של אחד מכוכבי הרוק הכי חמים – והכי משוגעים – בצרפת. המצב מסתבך עוד יותר בגלל גבּריאל פרַנקֵר, כַּתב סקסי ועיקש שלא עושה לאמה שום הנחות... הגיע הזמן שאמה תמציא את עצמה מחדש בעיר האורות – עיר של רומנטיקה, אופנה ושלל רווקים נחשקים.

אמה סאליבן נמצאת בנקודה הזו בחיים שבה הכל קורס. הזוגיות שלה התפרקה והיא פוטרה מעבודתה. החברות שלה לא ממש נמצאות שם בשבילה, וגם אחותה הגדולה עסוקה בענינייה ולא תומכת בה. מתוך ההבנה שאין לה מה להפסיד – היא מסכימה להצעה שמגיעה מחברתה ללימודים פופי, שגרה בפריז ועובדת כיחצנית עבור אחד מכוכבי הרוק הכי מפורסמים בצרפת. אמה אורזת מזוודה ונוחתת בפריז לתקופה מוגבלת בזמן – לגור ולעבוד עם פופי.

זה הספר הראשון של קריסטין הרמל שקראתי, ואני שמחה לספר שנהנתי ממנו. הקריאה בו נעימה וזורמת, קצב ההתחרשויות מהיר (אבל לא יותר מדי), והוא מכיל מגוון של אירועים מקוריים ומשעשעים שאמה צריכה להתמודד איתם לאורך הסיפור (בכל זאת, היא יחצנית של רוק-סטאר עולה).

אחד מהדברים שאני אוהבת בספרים הוא התחושה שאני לומדת להכיר מקומות חדשים דרך העיניים של הדמויות. במקרה שלנו, אנחנו לגמרי מכירים את פריז יחד עם אמה. היא נוסעת מהדירה למשרד, לבילויים למיניהם, פגישות עבודה ואחרות – וכל אחת מהן במקום אחר. למרות שיש הרבה יעדים שנמצאים ברשימת הטיולים שלי לפני שאסע לפריז – נהנתי מהאווירה שהרמל יצרה בספר.

הבנתי עוד לפני הקריאה שזהו אחר מספריה הראשונים של הסופרת, והנקודה הזאת מורגשת – לא מבחינת העלילה אלא מדברים שמוזכרים בסיפור וכבר לא ממש רלוונטיים לחיים שלנו היום, כמו לדוגמא קונסולת המשחקים אקס-בוקס 360 שיצאה ב2005 ולא מיוצרת כבר יותר מ5 שנים. זה לא מפריע לקריאה, אבל כן הרגיש לי קצת מוזר לקרוא דברים כאלה בספר שיצא ממש עכשיו.

מה שפחות אהבתי בספר הוא המורכבות של הדמויות – אמה היא הדמות היחידה שאנחנו עוברים איתה איזשהוא שינוי, וגם הוא יחסית קליל. הדמויות האחרות דיי שבלוניות, וחלקן גם מאוד דומות. אני חושבת שיכל להכנס פה קצת יותר עומק ושוני בין הדמויות, ומצד השני הכתיבה שלהן בצורה הקיימת משאירה את הסיפור קליל, זורם ומהיר, מה שיכול להיות מסובך יותר כשהדמויות מורכבות יותר.

לסיכום – ספר מקסים ומומלץ בהחלט לאוהבי ואוהבות הז'אנר.
רוצים לשאול משהו? כבר קראתם את הספר? אני מחכה לכם בתגובות 🙂

גלי שטרן

מטפחת עציצים, מכורה ללונדון, אוהבת אנשים ותמיד עם ספר ביד (או מקסימום בתיק).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן