מה זאת משפחה? קבוצה של אנשים שאוהבים זה את זה וחולקים היסטוריה משותפת.
פילדלפיה, שנת 1949
עבור האיטלקים המשפחה היא הכל! או שהיא מחבקת עד כדי חנק או שהיא משתחררת ממך לנצח בלי יכולת של כפרה וסליחה.
במשפחת פלציני יש שני אחים בשם דום ומייק.
דום ומייק לא יכלו להיות יותר שונים זה מזה וכתוצאה מסכסוך ארוך שנים החליטו השניים לנתק כל מגע זה מזה והמשפחה התפצלה לשני מחנות.
האחים הם מהגרים מאיטליה שהעסקים שלהם משגשגים בדרום פילדלפיה אבל אף אחד מהם לא מעז לפלוש לטריטוריה של האחר והחרם גורר אחריו גם את הילדים שלהם והנשים ושאר קרובים הקשורים למשפחה הענפה.
במרכז העלילה עומד ניקי קאסטונה, בחור בשנות העשרים המאוחרות לחייו ואחיין של ג'ו, אשתו של דום.
ניקי עובד בעסק המשפחתי כנהג מונית, הוא גם עובד בתיאטרון המקומי בשעות הפנאי ומאורס מזה שבע שנים לחברתו פיצ'י.
ניקי לא ממהר להתחתן, הוא עוד רוצה להספיק לעשות דברים ובמיוחד כשקרוביו הנשואים מעודדים אותו להשאר רווק.
אני יודע מה זה להיות בפנים. תישאר איפה שאתה. תישאר בחדר שלך במרתף עם הרדיו שלך והחופש שלך. יש לך בועה. בועה זה טוב לאחד. לשניים? לא כל כך. זה נהיה צפוף. (עמ' 57)
פיצ'י לעומתו תעשה הכל כדי להיות סוף סוף אישה נשואה ובזמן שהיא מחליטה לקחת את העניינים לידיים כי מניקי לא תבוא הישועה, וכבר קובעת תאריך לחתונה ומתחילה במרץ בהכנות לאירוע המיוחל, ניקי מתחיל לפתח רגשות כלפי קאלה, הבימאית ומנהלת התיאטרון.
ניקי הוא טיפוס רגיש שחולם להפוך לשחקן תיאטרון ולעזוב את עבודתו כנהג מונית אך כשהוא קשור למשפחה ששולטת על חייו בכל צעד ושעל, הוא לא יכול לחיות את חייו באופן עצמאי.
וגם קאלה היא אישה עצמאית ורווקה מבוגרת בזמנים בהם נשים בגילה כבר היו נשואות עם צי של ילדים.
התפנית בעלילה מתרחשת כאשר בהחלטה של רגע, ניקי מחליט לבטל את אירוסיו לפיצ'י ומאותו רגע העלילה הופכת לקומדיה של טעויות שתשנה את חייהם של הדמויות המרכזיות לנצח.
מה יעלה בגורל ניק והאם יצליח למצוא אהבת אמת ולהגשים את חלומותיו והאם האחים מייק ודום ישברו את החרם רב השנים ביניהם וילמדו לסלוח ולשכוח?
אני מאד אוהבת את ספריה של אדריאנה טריג'יאני, הספרים שלה תמיד מצליחים לרגש אותי ולהיכנס לי ללב. בספר הזה הכימיה ביני לבין העלילה נבנתה לאט ורק מאמצע הספר התחלתי להרגיש שאני נשאבת פנימה ואפילו מצליחה לצחוק מכמה קטעים טיפוסיים שבה התמודדה המשפחה האיטלקית.
הערצתי את דמותה של קאלה, היא היתה פימיניסטית בתקופה שבה הוכתבו מוסכמות מסויימות בחברה לגבי נשים לעומת גברים.
היא נהנתה מהרווקות שלה, עשתה מה שרצתה בלי לדפוק חשבון לאף אחד וניהלה בזרוע חזקה לא מעט גברים שעבדו תחתיה בתיאטרון.
קאלה היוותה שינוי מרענן ברוח התקופה בה נשים רק חלמו להתחתן ולגדל ילדים מקיר לקיר. אהבתי גם את דמותו של ניק שובה הלב.
כל אחת מהדמויות חלמה לפרוץ ולהגשים לעצמה חלום אבל במרכז העלילה בולט דבר אחד: כוחה של האהבה ושל המשפחה.
אם לא תתייאשו מהר מהעלילה, תזכו בספר מרגש. חבל שהעלילה לא נתנה תאוצה כבר בהתחלה.
קריאה מהנה.
