הספר "נשים יקרות" מתאר את חייה של אישה בשם אביגיל, מילדותה ועד בגרותה.
אביגיל תמיד סבלה מעודף משקל, כבר כשנולדה היא נחשבה לגדולה מהממוצע והמלחמה במשקל המשיכה ללוות אותה כל חייה.
ילדותה של אביגיל בשנות השמונים היתה רוויה בזיכרונות אודות הסבים שלה.
אביגיל אהבה במיוחד את סבתא הלן (אמא של אמא שלה). הלן היתה מיילדת ואישה מוכשרת ואמיצה שברחה בעור שיניה מידי הנאצים.
היא אהבה גם את סבא אפרים, אבא של אביה שהיה איש אדמה ונשוי לסבתא מלכה, אישה קשת יום אבל רחמנית וטובת לב.
אביגיל מעולם לא הסתדרה עם אמא שלה שהרבתה לנזוף בה על משקל העודף שלה, מה שגרם לה לדימוי עצמי נמוך.
כל חייה היא השמינה, רזתה, סבלה מהפרעות אכילה והכל אצלה סבב סביב אוכל.
ככה זה, אוכלים כששמחים, אוכלים כשמתים, אוכלים את הלב ובין לבין עושים דיאטה.
היחסים הטעונים עם אמה המשיכו ללוות אותה כל חייה, גם כשהיא בעצמה היתה אמא.
החיים בצל של אם לא מחבקת, תומכת, מחזקת שלא נותנת חום ואהבה מטביע חותם על נפשה של אביגיל ומעצב את אישיותה גם לשנים הבאות וכך היא הופכת לאישה עם רגשי נחיתות שבוחרת גברים שתלטנים
שהיא תלויה בהם נפשית וכלכלית ולא נותנים לה מעוף ויכולת להגשים את עצמה כאישה עצמאית.
כל החיים אביגיל חלמה על בית ומשפחה גדולה, היתה חסרה לה המסורת, התחושה של משפחה מלוכדת. החיים לצד אם שתלטנית ווכחנית ואב דכאוני עם נטיות אובדניות השפיעו מאד עליה ועל אחותה נעמה.
הוריה הרבו לריב והיחסים ביניהם נעו בין אהבה לשנאה כמו רכבת הרים מטורפת.
בבית אביגיל לא ראתה זוגיות נורמלית וכאישה היא תמיד בחרה בני זוג שלא התאימו לה והפכה לקורבן של התעללות נפשית ונשארה במקום רק מהפחד שלא תשאר חלילה לבד.
אביגיל עוברת תלאות רבות, גלגולים ומסע של חיפוש עצמי וחיפוש של הייעוד שלה בחיים, הגוף והנפש שלה גם עוברים תלאות אבל האם היא תצליח להגשים את עצמה ולצאת לעצמאות המיוחלת?
את הספר הזה קראתי לאחר שסיימתי את ספרה של סיון אופירי "פרינססה" ואהבתי אותו מאד. סיון מתארת באופן הומוריסטי/מריר את חייה של אביגיל ובעיות המשקל שלה.
אהבתי את דמותה של אביגיל ואת היכולת שלה לצחוק על עצמה בצורה כנה ומשעשעת. אביגיל היא סוג של ילדה אבודה, יש לה משפחה ועדיין היא תלושה ונפש בודדה בעולם, לבי יצא אליה.
דמותה של אמא שלה עוררה בי צמרמורת, עצוב לי לחשוב שיש אמהות שמתנהגות ככה לילדים שלהם.
הספר עצוב מצחיק ומרגש מאד ונשאר איתי בלב גם אחרי שסיימתי אותו.
קריאה מהנה.
