"… אנשים אומרים שאנחנו עצלנים וחושבים שהכל מגיע לנו. אבל האמת היא שהעסקה שהציעו לנו בשנות נעורינו, שאם נעבוד קשה ונרכוש השכלה טובה אז נצליח – העסקה הזו לא באמת עובדת." עמ' 75
זהו סיפור נקמתן, כביכול, של העוזרות האישיות של מנהלים בכירים בחברת תקשורת ענקית, שמרווחים סכומי עתק, שחשבון ההוצאות שלהם, של נסיעות ובילויים מנופח למדי ואילו אותן עוזרות אישיות בקושי מסיימות את החודש, חיות בדוחק רב ובעלות חוב מעיק של הלוואה שקיבלו במהלך לימודיהן האקדמיים. כן כולן בעלות תואר ראשון, שמצאו את עצמן עוזרות אישיות או במילה אחת, מזכירות.
טינה פונטנה היא העוזרת האישית של רוברט, בעל חברת תקשורת ענקית. היא זו שבין היתר אוספת את הקבלות שלו ורואה את כל ההוצאות של נסיעות ובילויים. סכומים שמגיעים למשכורת החודשית שלה ואפילו פי שלוש, זה עושה לה כאב בטן אך היא חושקת שיניים. תקלה טכנית גורמת לה לקבל החזר כפול על הוצאות שעשתה עבור הבוס שלה וכאן היא עומדת בפני דילמה מוסרית. להחזיר את הכסף לחברה או להחזיר בבת אחת את כל סכום ההלוואה שלקחה בזמן לימודיה. היא לא עומדת בפיתוי.
אמילי ג'ונסון – עוזרת אישית נוספת, חושפת את המעשה של טינה, אך במקום להסגיר אותה או לדאוג לכך שתחזיר את הכסף בחזרה, היא מצטרפת אליה, ומבקשת את עזרתה. גם לה יש הלוואה של מלגת לימודים מעיקה להחזיר. וכך מתגלגל כדור השלג ומגיע לעוזרות נוספות שגם להן יש הלוואת לימודים מעיקה….
לאורך הספר יש ביקורת על כך שאנשים לומדים תארים אקדמיים, משקיעים המון כסף אך התואר הוא חסר ערך ולא מקדם אותם בכלום.
מה שהחל כגניבה הפך בסופו של דבר למשהו חוקי. אך יסורי המצפון והחשש להתפס ולהשלח לכלא לא הפסיקו להציק לטינה. הרגשתי שיש פה מין מעשה בסגנון רובין הוד. לקחת מהעשירים ולתת לעניים. דיי צרם לי. אך זו הייתה דרכו של הספר להעלות את הסוגיה על פערי השכר ופערי המעמדות שקיימים בחברה. בכל חברה. העובדים הזוטרים, אלו שגם ניתן להחליף אותם בלי למצמץ מרווחים מעט ובקושי רב ואילו המנהלים הבכירים מרוויחים סכומי עתק. זה נושא שתקף הן לגברים והן לנשים. הנושא של הבדלי שכר בין נשים לגברים לא עלה בספר זה.
מה שכן בסופו של דבר כל אחת מהן מגלה שיש בה יותר ממה שהיא האמינה עד היום. ומי שהגביל אותה מלפרוס כנפיים זו היא עצמה.
ספר מעניין. עשיר בדמויות וסגור היטב מבחינת עלילה.
