יש כל כך הרבה דרכים למות. תישארי בחיים.
אליסון קרפנטר היא אישה בת ה-31 שבחודשים האחרונים התגוררה עם הארוס העשיר שלה בן בסן דייגו.
לפני שאליסון הכירה את בן היא עבדה במערכת עיתון ועברה גלגולים רבים ותקופות קשות והיא הרגישה שבן הוא הנסיך שהציל את חייה ושידרג אותם אבל האם באמת היא העלמה במצוקה והוא הנסיך שלה?
העלילה נפתחת כאשר אליסון ובן יוצאים במטוסו הפרטי של בן משיקגו ומתרסקים מעל הרי הרוקי שבקולורדו.
אליסון שורדת את ההתרסקות אבל בן נהרג וכך כשהיא חבולה ופצועה, אליסון בורחת מהמטוס שמעלה עשן ומתחילה לצעוד לעבר ההרים כדי למצוא דרך חילוץ מהמקום.
מגי, אמה של אליסון שמתגוררת במיין, מקבלת דיווח שהמטוס שבו שהתה בתה התרסק וסביר להניח שהבת שלה מתה.
משלחת חיפוש יוצאת לאתר ההתרסקות כדי לחפש את האנשים שהיו במטוס והשוטר שמדווח למגי על המקרה מכין אותה מראש שהסבירות היא שבתה לא שרדה את ההתרסקות.
מגי לא יודעת מה אליסון עשתה על המטוס, היא בכלל לא יודעת מה קורה בימים אלה בחייה של אליסון מכיוון שהשתיים לא היו בקשר בשנתיים האחרונות לאחר טרגדיה משפחתית שהרחיקה אותן זו מזו.
בזמן שאליסון נלחמת כדי לשרוד בטבע, מגי מרגישה שבתה לא באמת מתה והיא מנסה לחקור אודות חייה של בתה מרגע שנפרדו דרכן, כדי למצוא אולי קצה חוט שיוביל אותה אליה אבל האם השתיים יתאחדו?
הפרקים נעים בין אליסון שנמצאת בהרים לבין מגי שחוקרת כל פיסת מידע אודות בתה שממנה התנתקה בשנתיים האחרונות.
העלילה היתה זורמת וכל פרק חשף עוד פיסת מידע מהעבר של כל אחת מהנשים וגם אודות הזוגיות הכביכול מושלמת בין אליסון לבן.
לאורך כל העלילה היה ברור שיש סודות נסתרים הקשורים לחייה של אליסון והיתה תחושה שהיא לא רק מחפשת דרך חילוץ אלא גם בורחת ממשהו או מישהו. הכתיבה היתה טובה והפרקים נעו לאט ורק לקראת הסוף, המתח התחיל לעלות ולהאיץ את הדופק.
לסיכום: זה אמנם לא היה מותחן מורט עצבים אבל זה היה ספר שמאד נהנתי להעביר איתו כמה שעות של קריאה בכייף.
קריאה מהנה.
