נער עם כינור
יוחנן פיין גדל במשפחה אמידה אולם גורלם בעת פרוץ המלחמה בין ברית המועצות לבין גרמניה בשנת 1941, היה זהה לגורל כל היהודים אשר הוכנסו לגטו. בשנת 1942- הופרד מהוריו . וכך מצא את עצמו יחד עם אחותו יהודית בודד בעולם. כילד ניגן בכינור והוא זה שהציל את חייו.
יונאס פאולאוויצ'יוס, ליטאי גר עם רעייתו ושני ילדיו בפרבר חקלאי בפנימון. משנתו הסדורה היתה הצלת יהודים משכילים, רופאים ומהנדסים. הוא הסתיר יהודים במקלט שחפר מתחת לביתו סמוך למרתף ביתו. הוא ואשתו עסקו במסחר כדי לקנות מצרכי מזון במחיר זול ולמכור במחיר יקר ועם הרווח רכשו מצרכי מזון בסיסיים למוסתרים. סמל גרמני , איתו היה בקשר הביא לו יום אחד כינור שילמד את בנו. הדבר לא צלח בידו של הבן. הוא סיפר לאביו כי בבית ספרו היה נער שניגן בכינור. יונאס החליט למצוא את הנער הזה ליוחנן היה קשה להיפרד מאחותו אבל היא שדלה אותו וכך מצא עצמו יוחנן בין היהודים שהסתתרו במקלט ביתו של יונאס. יוחנן היווה כמקשר בין המשפחה שמצילה את חייו לבין הגטו, שם שהתה יהודית אחותו אשר התגלתה כגיבורה. בשל חזותה הארי היתה יוצאת משערי הגטו ללא הטלאי הצהוב , מביאה אוכל. אחד ממבצעיה היה להבריח פעוטה בתוך תרמיל למשפחה גויה שתגדל אותה.
הפלישה של הרוסים הביאה את יונאס לשחרר את כל המסתתרים מתחת לביתו, שישה עשר במספר: שנים עשר יהודים, שני רוסים ושני ליטאים. יוחנן נשאר בביתו של יונאס לאחר המלחמה, ברבות הימים התחבר לאחותו יהודית ולאמו שנצלה מהתופת ואחרי שנים גם לאחותו וירה.
הספר הינו עדות מרתקת של נער מוכשר מגטו קובנה, סיפורה של משפחה שהצילה אותו וקבלה הכרה של חסידת אומות העולם לאחר שנים רבות, התלאות, הנדודים מקום אחד למשנהו עד שהגיע לארץ המבטחים- ארץ ישראל. לצד הרוע והאכזריות, היו ניצוצות של טוב , חסד ורחמים מול העם היהודי והם אלה הבאים לידי ביטוי בספר זה. הספר כתוב כסיפור עדות , כעין סיפורת דרמתית. לא ניתן להניח את הספר מרגע תחילת קריאתו. עדות חשובה לעם היהודי. מומלץ.