כמו תבשיל המתבשל לאיטו כך הייתה הקריאה בספר. לאט לאט הסופרת מוסיפה עוד פרטים, מרחיבה את הסיפור, מותחת את החבל ולוקחת אותנו אל הסוף.
לאלי קסטיו יש פודקאסט הנקרא טחנות הצדק והוא עוסק בפשעים נגד ילדים, תיקי משטרה שהתקררו, משמע שעבר זמן ואף אחד לא חוקר אותם והם נשארו פתוחים.
הסיפור שלנו מתרחש ב 2020 והפודקאסט הנוכחי עוסק ברציחות שהחלו לפני 20 שנה בערך. רה"ל – ראשי תיבות של רוצח הספירה לאחור. רוצח מחושב מאוד שמספרים אצלו הן אובססיה. שלוש, שבע, עשרים ואחת.
שלושה ימים בין הנחטפות.
שבע ימים מרגע החטיפה עד מציאת הגופה.
עשרים ואחת סימני הצלפה על הגופות שנמצאו.
ונתון מטריד נוסף, הוא חוטף את הנשים, ילדות, בסדר יורד מבחינת הגילאים שלהן.
אלי נחושה למצוא אותו, לפענח את הרציחות האלה. לפודקאסטים שלה יש קהל מעריצים נלהב. אנשים מעלים השערות, זורקים רעיונות ומציעים הצעות ולעומתם יש לא מעט אנשים אלימים שמאיימים ומתריעים ומזהירים. ככה זה, היתרונות של הרשת והחסרונות שלה. כולם נגישים לכולם, חוכמת ההמונים, והאנונימיות.
הסיפור מוגש לנו בצורה מעניינת. מצד אחד יש את התמלול של הפודקאסט, כל פעם פרק אחר עם ראיון או שיחה עם מישהו שקשור לחקירה של רה"ל. פתולוג, חוקר משטרה, או קרוב משפחה של אחת הקורבנות. ומצד שני שיגרת חייה היומיומית של אלי שמתכתבת עם הפודקאסטים שלה.
יום אחד מגיעה שיחה ממאזין שטוען שהוא יודע מי הוא רה"ל ומבקש להפגש איתה. היא מגיעה למקום המפגש דקות אחדות לאחר שירו בו מטווח אפס. מפה החקירה העצמאית שלה עולה שלב ואז נחטפת ילדה. בת 11. דפוס הפעולה תואם לדפוס הפעולה של רה"ל, אבל הוא לא היה פעיל כבר 20 שנה. מה הניע אותו לחזור? האם זה באמת הוא או חקיין שלו? האם הפודקאסט של אלי העיר אותו והניע אותו לפעולה? הוא בדיוק עצר כשהנערה שחטף הייתה בת 11.
"הגנטיקה טוענת את האקדח, האישיות והפסיכולוגיה מכוונות אותו, וההתנסויות לוחצות על ההדק" עמ׳ 165
פסיכולוגיה של רוצח סידרתי. לאט לאט אנו נחשפים למניעים, לסיבות, לשיטת הפעולה, לחשיבות המספרים, לאישיות של הרוצח.
לאט לאט אלי מתקרבת לפתרון אבל המחיר עולה ונוגע בחייה האישיים. לאט לאט הסופרת לוקחת אותנו בנפתולי החקירה.
מה הסוף ומהי הדרך אליו? תצטרכו לקרוא כדי לדעת. ממליצה לפנות כמה שעות טובות לקריאה רציפה כי לי היה ממש קשה להניח מהיד.
קריאה מהנה.
