Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
נעמת לי מאוד
תגיות: ,
סופר/ת:
סוגה:
שנת הוצאה: 2003
מס' עמודים: 308
היא הגיעה לחוג לטלוויזיה קהילתית חסרת ביטחון, מבולבלת ונבוכה ומצאה שם ידיד נעים וחברה מיוחדת במינה, היא הלכה באי-רצון לעשות כתבה לטלוויזיה בבית האבות המקומי - וגילתה שם קשישה מרתקת, יוצרת, פמיניסטית, אבל מעל לכול אלו - היא גילתה בעצמה פן שלא היה מוכר לה - ונבהלה.היא מצאה את עצמה נמשכת לעולמות שלא היו מקובלים, עדיין, בסביבתה. היא גילתה שהיא אוהבת ושאהבתה אולי תידחה על-ידי הסובבים אותה.טליה.נערה בת עשרה נכנסת לעולם חדש וזר לה, עולם של אהבות, שמחות, כאב ובלבול, אבל גם - דעות קדומות, שנאות ופחדים, היא מתבגרת ומתפתחת על רקע התובנות החדשות שרכשה. עמי גדליה, בוגרת החוג ללימודי ארת ישראל, עובדת כספרנית בספריות נוער. שניים מספריה זכו בפרס זאב: העד האחרון ונעורים במסתור.

גיל ההתבגרות קשה גם ככה, אבל נראה שלטליה פשוט נערמים קשיים נוספים. היא מחליטה ללכת נגד דעתה של אימה ומצטרפת לחוג לטלוויזיה קהילתית, שם היא פוגשת בגלעד, בלירון ובנעמה. גלעד רואה בה משהו שאף אחד אחר לא רואה, והם הופכים להיות חברים, אבל תוך כדי היא רואה משהו בנעמה, ולא מבינה מה היא מרגישה. את הקבוצה שלה לכתבה היא נוטשת, מחליטה ללכת על כתבה עצמית, ופוגשת באלזה קראוס, עוד דמות שתערים קשיים. בדרך היא עוברת מסע, עם האנשים שהכירה, ועם אלו שתכיר, עד שבסוף, היא תכיר גם את עצמה.

רגע לפני שנכנסו למצב הזה, ביקשתי מחברה ספרים, ככה שלא יחסר לי, על כל הספרים היא שאלה אותי או שאני ביקשתי בעצמי, על זה היא פשוט אמרה לי 'את לוקחת אותו וזהו' אז לקחתי. הספר הסתכל עליי מהמדף, אבל כל פעם בחרתי ספר אחר לפניו. הכריכה שלו מזכירה כריכות של ליאת רוטנר, וזה הכעיס אותי מסיבה לא ברורה (למרות ששניהם יצאו באותה שנה)

בסוף הוצאתי אותו מהמדף והתחלתי לקרוא. וכל מה שחשבתי לעצמי זה איך עד עכשיו לא קראתי אותו. בהתחלה אמנם לא לגמרי הבנתי את העלילה, אבל היה איזה שלב שקראתי בספר ופשוט לא יכולתי לעצור. למרות שאני קוראת מהר, ולמרות שאני קוראת הרבה, יש לי מעט משמעת עצמית בקשר לספרים, ואני יודעת לעצור ספר וללכת לישון, אבל בספר הזה פשוט לא הצלחתי לעצור את עצמי, ולא הפסקתי לקרוא עד שהספר נגמר וכבר הייתה שעת לילה מאוחרת. הפרק הראשון בספר הוא רמז מתרים לכל מה שהולך לקרות, וכשהגעתי לקטע שבו זה מובן, פשוט הבנתי כמה ההתחלה הלא מובנת הזו, הייתה בעצם התחלה גאונית.

הספר הזה מיוחד, הוא נוגע בנקודות רגישות וחשופות אצל בני נוער, נקודות של זהות, שייכות, של הכרה עצמית וביטחון עצמי, והדרך בה עמי הצליחה לגעת בהכול, הייתה עדינה ומדויקת. לא עם כל מה שיש בספר הסכמתי, ולא בטוחה שהוא היה עובר היום טוב כמו שהוא עבר בזמן שהוא יצא. אבל היא נוגעת בנושא שכמעט לא היה מדובר עליו בתקופה בה הספר יצא, ועל כך מגיע לה כל הכבוד.

בתור ילדה\נערה לא הייתי קוראת כמעט, רק איזה ספר פעם בשנה, ורק לקראת סוף התיכון התחלתי לקרוא ולאהוב ספרים, ועכשיו אחרי שקראתי את הספר הזה, אני מבינה שיש לי הרבה מה להשלים מהספרות של אז. הספר הזה הוא מקסים, הוא מתאים לנערים ונערות בני 14 ומעלה, והוא מרגש, כואב, ויודע בדיוק מה הם מרגישים, ואיך זה להיות מתבגר.

שורה תחתונה: גיל ההתבגרות יכול להיות יפה יותר כשפוגשים את האנשים הנכונים!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן