נסיכה של אבא
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2016
מספר עמודים: 256
בספר ״נסיכה של אבא״ מובא סיפורה של מיה הגדלה בבית אלים ומתעלל. הסיפור מתחיל בגיל מאוד צעיר ולאט לאט נחשפים גודל הזוועה והתנאים הקשים בהם היא גדלה. עם השנים מיה הופכת בעצמה לאמא הנאלצת להתמודד עם דחפים אלימים וכלים מוגבלים שיש לה בגידול ילדיה שלה. קולה של מיה משמיע את קולם של מאות אלפי ילדים הגדלים גם היום בבתים אלימים, מתעללים ומכים, וממשיכים את השרשרת בהפיכתם להורים. זהו סיפור על ילדות, על אמהות, על מוות ועל נס התשוקה המחודשת לחיים.

כאשר מיה הגיחה לעולם הגדול, אמה בדיוק איבדה את אביה שחלה במחלה קשה ובעלה שירת אי שם במילואים בשלהי מלחמת יום הכיפורים.
אמה של מיה עברה לגור עם אמא שלה בירושלים ומיה גדלה לתוך עולם של נשים טרודות יום וחיים עם סבתא דעתנית ולא קלה.
כשחזר אביה של מיה רצוץ, עייף, ממורמר והלום קרב משירותו הצבאי, הוא לא היה כתמול שלשום, משהו קרה לו שם בקרב על הבית והוא הפך להיות מופנם, טרוד וחסר מנוחה.
אהבתו למיה היתה גדולה והיא היתה קרן האור היחידה בחייו האפרוריים.

שעות הבילוי איתי היו המפלט שלו. הקלה מהצורך המתיש להעמיד פנים בשאר שעות היום.

הוריה של מיה לא הפסיקו לריב ולהתווכח, המריבות הגיעו למצב של קללות קשות, הרמות יד ואיומים.
הקולות הצורמים והסכסוכים ביניהם הותירו הרבה צלקות בנפשה הצעירה והעדינה של מיה.
אמה התקדמה בקריירה שלה והפכה להיות עובדת סוציאלית מצליחה ואביה שעבד כעורך דין לא הצליח להתרכז בעבודה והעדיף לבלות יותר זמן בבית.
על אף המריבות הקשות, הוריה של מיה נשארו יחד ובמהרה נולד לה אח חדש בשם בן.
בן הפך להיות בבת עיניו של האב ומיה נאלצה להלחם על לבו ותשומת לבו של אביה שנהג בה בקשיחות ולעתים אף באכזריות.

כשאבא הביט בו נזכרתי איך נהג להביט בי.  והתמלאתי קנאה חמוצה. אני הייתי הבכורה. הגדולה. האחראית, כבר לא קטנה וחמודה. הייתי זו שסומכים עליה.

מיה חוותה את ילדותה בין רסיסים קטנים של אושר לבין חיים בצל הפחד מפני כעסו הבלתי נמנע של אביה ואם שמכורה לעבודתה ובקושי נמצאת שם כדי לגדל אותה.
היא גדלה ללא תחושה של אהבה והערכה מצד שני הוריה ונפשה נפגעה בכל פעם מחדש.
לאחר מכן, התווספה עוד אחות בשם גלי למשפחה וכולם עברו לבית גדול ומרווח יותר, בית חלומות שאולי יביא עמו תקוות חדשות וחיי משפחה מאושרים יותר, אך כגודל הציפיות, גודל האכזבות.
המריבות הקשות בין ההורים נמשכו והילדים היו כמו אבן ריחיים על צווארם ונראו בעיניהם כ"עול כבד" יותר מאשר שמחה ואושר בחיים שלהם, מיה עברה התעללות פיסית קשה מצד אביה והעולם שתק.

מבחוץ הכל נראה רגיל כל כך, אבל אני מרגישה שאני כלואה בבועה של גיהינום שאף אחד לא שם לב אליה.

השנים עברו ומיה סבלה מאד בבית, חייה היו גיהנום עלי אדמות והיא ניסתה למצוא אהבה בכל המקומות הלא נכונים מידי בנים שרצו רק לנצל אותה.
האישה היחידה שהצליחה להרים את ראשה מעל המים היתה סבתה רוזה, שתמיד תמכה בה ופיזרה סביבה חום, אהבה ופינוקים.
מיה רק רצתה לגדול ולברוח מההשפעה הרעילה והשלילית שיש להוריה עליה, במהלך העלילה היא חוותה עליות ומורדות ורצתה להיות חופשיה ומשוחררת, האם היא תוכל לברוח מעצמה ומכל הכעסים שהצטברו בנפשה עוד מילדות ולהפוך למבוגרת שפויה ושלווה? האם בסופו של דבר היא תמצא את האהבה הגדולה שהיא ראויה לה?

במהלך כל הספר לא הפסקתי לבכות, הוא היה מטלטל ומזעזע, מכעיס ומקומם אבל עם המון רגש ותקווה לאופטימיות ושינוי לטובה, לבי יצא אל דמותה של מיה, ילדה-אישה חזקה ומלאה בעוצמות למרות הילדות הקשה שעברה, הרצון שלה לשינוי עורר בי הערצה כלפיה - ספר שחובה לקרוא.
"נסיכה של אבא" הוא ספרה הראשון של עדי ליניאל, בעלת תואר ראשון בספרות עברית וקורס כתיבה שנתי, מעבר להיותה סופרת היא בלוגרים וגם מעצבת ובונה אתרי אינטרנט.

קריאה מהנה

 

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט