אנה, צעירה בשנות העשרים לחייה עבדה בשיווק וגרה בלונדון. יום אחד היא נסעה במכוניתה עם עוד שלושה אנשים מהצוות שלה, נסיעה שגרתית לכאורה.
הנסיעה היתה קשה, תנאי מזג האויר היו לא פשוטים והקשו על הראות, אנה רק חיכתה להגיע כבר היתה בשלום עד שמשאית התנגשה בהם.
שניים מהם נהרגו ומוחמד נפצע.
היה קשה לאנה להשלים עם העובדה ששניים מאנשי הצוות נהרגו כשהיא נהגה במכונית, היא הרגישה אשמה שלא היתה מרוכזת יותר כשהמשאית סטטה, אולי יכלה לעשות משהו להציל אותם.
זה לא מרפה ממנה. בהתחלה סרבה לאכול, התקשתה להכנס שוב לתוך מכונית, לא רצתה לדבר עם אנשים, שלא נדבר על לישון. כמה טוב שבן זוגה אלכס היה לעזרתה.
כשהלכו לטקס האשכבה של אחד מחברי הצוות, משהו כתב על המכונית של אלכס מילה אחת – לישון, אנה השתדלה שלא לייחס לזה משמעות. כשחמקה מבית המשפט, מהצפיפות הגדולה שבחוץ ומצאה גלויה עם מסר שגם קשור לשינה, היא התחילה להבין שמשהו אחריה…
היא פחדה לצאת מהבית, היא הרגישה שעוקבים אחריה, שאבא של פרדי שנהרג אחריה, הרגישה שכולם צופים בה מהצד, הרגישה אשמה.
חייה הידרדרו, היא לא תפקדה, התפטרה מהעבודה ואפילו לאלכס נמאס. הם נפרדו, היא החליטה שהיא יוצאת מהדירה ועושה שינוי בחיים שלה, היא תעבור לגור באי סקוטי מרוחק ושקט, יהיו לה חיים חדשים.
היא עוברת לגור באי קטן, מבודד שאפשר להגיע אליו רק במעבורת. הוא מתחילה לעבוד במלון קטן שכמובן שהוא היחידי באי וכך היא מכירה את דיויד שמנהל אותו. יום אחד מגיעים למלון שבעה אורחים חדשים כשתפקידה של אנה הוא להיות בקבלה, לנקות את החדרים, להיות על תקן ברמנית, לעשות מה שצריך.
לא רק שהאורחים הגיעו אלא גם סופה עזה שפקדה את האי וגרמה למלון להיות מנותק מבחינת דרכי גישה ותקשורת החוצה.
דברים מוזרים קרו באותם ימים. אחד האורחים התלונן שמעלם לו משהו חשוב מהחדר, דיויד נפל ומת כשאי אפשר להשיג אף אחד ואנה קיבלה שוב מסר, הוא נמצא באי? מי רוצה ברעתה? זה משהו מהאורחים?
הסיפור מסתבך ומסתבך. הם נצורים במלון, אין יוצא ואין בא ואין תקשורת החוצה. משהו מתוך המלון משאיר לה הודעות מטרידות, דברים מוזרים מאוד קורים במלון וכל אחד משבעת האורחים נראה כחשוד, לכל אחד יש מה להסתיר. יכול להיות שמשהו רדף אחריה מלונדון עד לסקוטלנד?
ספר מתח טוב, קצבי, כזה שאין בו רגע דל. מהנתי מאוד מהקריאה בו, הוא לגמרי כוס התה שלי. המינונים היו כמו שצריך, הקצב מהיר, לא היו רגעים מתים, הקריאה טסה לי.
הייתי שמחה אם הסופרת היתה מרחיבה ונותנת יותר רקע על כל אחד מהאורחים, לדעתי זה היה מוסיף מתח וקושר אותם לעלילה בצורה מושלמת.
אני נהנתי, עכשיו תורכם!
קחו המלצה שלי, אל תקראו אותו בבית מלון בזזג אויר חורפי, אין סיכוי שתעצמו עין.
