שנת 1943, מרילנד.
טס דה מלו היא אחות מוסמכת בת 23 שמאורסת לאהוב ליבה, ד"ר וינסנט רוסו.
טס ווינסט צמודים אחד לשניה מילדות ומאז ומתמיד הם תכננו חיים שלמים יחד אבל אז וינסנט החליט לנסוע לשיקגו כדי לטפל בילדים שחולים במחלת הפוליו האיומה וטס נותרה מאחור.
טס חיכתה שוינסנט יחזור הביתה אבל הימים חלפו וגם השבועות וטס המיואשת כבר לא ידעה מה לחשוב.
בהחלטה של רגע, טס החליטה לנסוע לוושינגטון לחופשה של סופשבוע עם חברתה ג'ינה.
שם הגורל הפגיש אותה עם הנרי קרפט, איש עסקים חמור סבר בשנות העשרים המאוחרות של חייו.
טס והנרי יצאו לבלות בערב גורלי אחד ששינה את חייה של טס לנצח, באותו ערב טס נכנסה להריון בעקבות מפגש מיני חד פעמי עם הנרי וכשטס גילתה זאת בהמשך, היא כבר לא יכלה להשאר מאורסת לוינסנט ולהתחיל חיי נישואין המבוססים על סודות ושקרים.
טס המבוהלת החליטה לשמור את ההריון, לפתוח דף חדש הרחק מהכל ולנסוע לחפש את הנרי כדי שיעזור לה כספית. הנרי התגורר במקום שנקרא היקורי שבקרוליינה הצפונית וניהל שם את מפעל הרהיטים המשפחתי.
כשהנרי שמע על ההיריון הלא צפוי, הוא החליט לעשות את הדבר המכובד המתבקש והציע לטס להינשא לו ובמהרה טס מצאה את עצמה נשואה לגבר שהיא לא אוהבת כשהיא מתגוררת עם הנרי בבית אמו יחד עם אחותו.
רות, אמו של הנרי ואחותו לוסי לא אהבו את טס מהרגע הראשון, כולם באזור קיוו לראות את הנרי מתחתן עם חברתו ויולט ולא עם בחורה קתולית ממוצא איטלקי.
טס רצתה יותר מכל לעבוד כאחות אבל הנרי לא היה מוכן לשמוע על זה והוא נתן הוראה לאמו להכניס אותה לחיי החברה בהיקורי ולדאוג שטס תהיה עסוקה עד שהבית שהוא בנה להם יהיה מוכן.
הנרי אמנם דאג לכל מחסורה והיה נדיב כלפיה אבל גם שתלטן וכוחני וטס הרגישה בדידות עצומה, הנרי היה מרוחק וקר, מעולם לא נגע בה והנישואים האומללים הללו הרגישו לה כמו עסקה ופחות כמו שותפות רומנטית.
טס מנסה להתמודד עם חייה כשרוחות מלחמה מנשבות ברקע, מחלת הפוליו מכה בכל מקום, הגזענות בין שחורים לבין לבנים שולטת בעולם ובעלה הטרי מסתיר ממנה סודות כמוסים שמייסרים את חייה, האם היא תזכה לאושר המיוחל?
הספר "נישואים גנובים" לגמרי תואם את המשפט: "לא יכולתי להניח אותו מהיד", סיימתי את הספר ביום אחד ולא נרגעתי עד שלא הגעתי לדף האחרון.
דמותה של טס ריגשה אותי עד דמעות, נדיר שדמות ספרותית מצליחה להיכנס לי ככה ללב אבל טס בהחלט הצליחה ובגדול.
היא היתה כל כך מיוחדת, טובת לב והיא אמנם נראתה שברירית ותמימה אבל בדרכה שלה היא היתה אישה חזקה ופורצת דרך שרצתה להוכיח את עצמה, להיות עצמאית ולא מוכנה להיות האישה הקטנה שבעלה מנסה לעשות ממנה, הערצתי אותה.
דמותה הזכירה לי את האחיות שטיפלו בי כששכבתי חודשיים בבית חולים לפני שבע שנים, אין ספק שהאחיות בכל העולם עושות עבודת קודש.
החלק ההיסטורי בעלילה היה מרתק ונפעמתי כמה קידמה ושינוי לטובה העולם שלנו עבר מאז שנות הארבעים, בכל התחומים.
הספר המיוחד הזה הולך ללוות אותי במחשבות עוד הרבה זמן – אסור לפספס!
קריאה מהנה.
