קאסי האנוול השאירה הכל מאחור כשאמא שלה ביקשה שתעבור לגור איתה בעיר אחרת מאחר שהיא מאבדת את הראיה שלה. היא לא נענתה ישר לבקשתה, יותר מידי משקעים מהעבר הרתיעו אותה ושכנעו אותה להשאר בשלה. קאסי היתה לוחמת אש מעולה, קצרה המלצות מקיר לקיר ואפילו זכתה בפרס יוקרתי על כך. היו לה חברים טובים, היו לה חיים שלמים היכן שהיתה.
למרות הכל, היא נענתה לבקשה של אימה, היא ארזה מה שיכלה, איחסנה את השאר אצל אביה, עזבה את מקום העבודה שכה אהבה, השאירה הכל מאחור ונסעה לאימא שלה.
אמנם חיכתה לה שם משרה חדשה כלוחמת אש אבל הבינה מראש שהמקום והמנהל החדש נגוע בשוביניזם טהור. קאסי לקחה את זה כאתגר ורצתה להצליח ולהצטיין גם שם למרות הכל.
קאסי היא בחורה קשוחה. היא הרגישה שהיא חסינה לאש וגם חסינה לאהבה. מקרה שקרה כשהיתה צעירה מאוד פגע באמון שלה בגברים ומאז היא הקיפה את עצמה בחומות של הגנה. היא היתה ממוקדת מטרה, מכורה לעבודה שלה ונחושה להציל חיים. כל השאר, המסביב היה לא רלוונטי.
כל מה שחשבה, האמינה והגדירה לעצמה נסדק כשהגיעה למקום העבודה החדש שלה יחד עם בחור נוסף. היא חשבה שהיא חסינה לכל השטויות האלו להגדרתה, אבל היא רק חשבה. הגוף והמחשבות שלה הגיבו כמו שלא חלמה שיגיבו אי פעם.
הצוות במקום החדש היה סקפטי לגביה, בעיקר סקפטי לגבי המגדר שלה. היא לא רצתה להקצין את הנשיות שלה והבינה שזה יהווה בעיה להיות האישה היחידה בתחנה, אישה שתחיה עם גברים וולגריים ולא מתקדמים במקום אחד אבל היא היתה עקשנית וידעה שתגיע לליבם בדרכה ותבסס את מקומה כל דבר והזמן שלו.
כל דבר והזמן שלו, כך קרה עם היחסים שלה עם גברים. היא שמרה את ליבה בכספת, את גופה היא שמרה לעצמה. היו לה כמה סיבות לכך, היא רצתה שככה זה ישאר. אבל כמו שאתם בטח יודעים רצונות לחוד ומציאות לחוד.
די בתחילת הדרך של הטירון ושל קאסי הוא ביקש ממנה טובה. היא התקשתה לסרב משום שרצתה לעזור וכל השאר הפך להיסטוריה.
סקרנים? בצדק!
סיפור לוהט בין טירון הורס לבין לוחמת אש שעברה לא מעט בהרבה מובנים. היה לה קשה מאוד להסיר את החומות שבנתה מסביבה, היא ידעה טוב מאוד למה. אבל שזה קרה זה קרה בגדול.
דמותה של קאסי צבעונית ועגולה. אהבתי את הציניות וההומור שלה, את הרצון שלה להשאר נאמנה לעצמה ומנגד את השחרור שלה היכן שמצאה לנכון.
לא פשוט להיות אישה יחידה בין גברים, היא תמיד צריכה להוכיח את עצמה כשווה בין שווים ולהוכיח שאת מה שהשיגה השיגה בזכות ולא בחסד.
קאסי הוכיחה לכולם מאיזה עץ עושים גיטרה ועל הדרך מצאה גם את עצמה.
ספר מתוק, משעשע לעיתים, שובב וכייפי. עוד ספר מוצלח של הסופרת שהצליחה שוב לגנוב את ליבי. קראתי על השניים והאמת היא שגם אני התאהבתי בטירון ההורס שקאסי נסחפה אחריו.
נהנתי לקרוא על המסע של קאסי, על התהליך שעברה ועל מה שהיה בסופו.
עצוב שיש אנשים בודדים שלא חיים את החיים ולא חווים את מה שיש לעולם להציע. לא חושבת שלאורך זמן אפשר לחיות בלי אהבה, בלי חיבוק, בלי מילה טובה ואיכפתיות ושזה כבר קורה זה עולם ומלואו.
אל תתנו לכריכה להטעות אתכם, יש הרבה יותר בספר מאהבה בין שני לוחמי אש.
מקסים! נהנתי! תקראו!
