Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
נופית מחפשת בית
סופר/ת:
תאריך הוצאה: 2018
נוֹפִית הַחֲשׂוּפִית לֹא מְבִינָה לָמָּה לַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת יֵשׁ בַּיִת וְלָהּ אֵין. הַחִלָּזוֹן גָּר בַּקּוֹנְכִיָּה, הַצָּב בַּשִּׁרְיוֹן, הַתַּרְנְגוֹל בַּלּוּל, הציפור בקן, היונה בשובך, הכלב במלונה, הכבשה בדיר... וּמָה אִתָּהּ? נוֹפִית יוֹצֵאת לְחַפֵּשׂ לָהּ בַּיִת. הַאִם תִּמְצָא? הַאִם תִּהְיֶה מְרֻצָּה? רות אורן, משוררת וסופרת ילדים, כתבה בין היתר את הספרים האהובים אֶתי ספגֶטי, הפרה של סבא יפת, רוני ורוניו-מעשה באביגַיִל שאבדה לה שנת הלַיִל. נֹעם ויינר, מאיירת ומעצבת, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב'בצלאל', איירה את הספר 'סיפורי בוקר' מאת לוין קיפניס.

חשופית היא יצור מאד מיוחד בטבע. היא בעצם סוג של חילזון שאין לו קונכייה על הגב. החשופיות לא זוכות ליחס טוב במיוחד בקרב בני האדם – נגעלים מהן, משמיצים אותן, מדבירים אותן ותמיד מחפשים להיפטר מהן. דווקא בגלל כל זה, אהבתי במיוחד את בחירתה האמיצה של הסופרת רות אורן בחשופית לגיבורת הספר החדש שלה, שהרי בספרי ילדים אנחנו נתקלים לרוב בחיות שנחשבות לחמודות, כאלה שכולנו מחבבים ואוהבים ללטף: כלבים, חתולים או דובים. הספר עורר את סקרנותי והחלטתי להקריא אותו לבתי בת השנתיים וחודשיים, שהיא חובבת ספרים בדיוק כמו אימא שלה.

אז יצאנו לדרך שתינו, אני ובתי, עם נופית החשופית המתוקה לחפש לה בית. בדרך למדנו להכיר את ביתם של בעלי חיים רבים: פרה, כבשה, תרנגול, יונה וכלב. אחרי שלמדנו שלכל חיה יש בית ואילו דווקא לחשופית אין, פגשנו את כלנית - שהציעה לנופית את עלי הכותרת שלה כבית, את הפטרייה – שמזהירה את נופית מבני האדם שקוטפים אותה, את הצפרדע – שמציעה לנופית להצטרף אליה לביצה, בקבוק ריק שמשמש לחשופית מקום מסתור, ובסופו של דבר הגענו עם נופית לסוף המסע שלה. סוף המסע של נופית הוא גם סוף הסיפור, והסוף הוא סוף טוב ומלמד.

בימי הגשם של סוף השבוע האחרון, שהלכנו יחד הביתה מגן הילדים, נתקלנו בחשופית על המדרכה. בתי התכופפה, נגעה בחשופית ושאלה: איפה הבית שלה, אימא? ברגע זה ידעתי שהספר עשה לה רק טוב. זה ספר שמלא בסובלנות וחמלה כלפי האחר – ואלה המסרים שאני מחפשת להעביר לבתי.

פסק הדין:
סיפור מקסים עם מסר נפלא של קבלת השונה והאחר, כל אחד מאתנו הוא שונה וייחודי, וכך גם בעלי החיים. הסיפור מלמד את הפעוט על בעלי חיים השונים וביתם, והוא מלא בכבוד וחמלה כלפי עולם החי. אהבתי את בחירתה של הסופרת בחשופית כגיבורת הסיפור, זו אינה בחירה מובנת מאליה, והיא חושפת את הילד לבעלי חיים נוספים, שבדרך כלל לא יפגוש בספרים אחרים. הספר מושלם לקריאה משותפת לפני השינה ומלא באיורים מתוקים ושובי לב של נעם ויינר, ואני ממליצה עליו בחום רב.

אהבתם? שתפו!

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן