מוריגן היא ילדה מקוללת, היא נולדה באחרית וידוע של כל ילד שנולד באחרית הוא ילד מקולל, כאשר האחרית של העידן הנוכחי תסתיים, כך גם חייה של מוריגן יסתיימו והיא לא תאריך ימים גם לעידן הבא, כולם יודעים את זה וזה נמצא כמו צל על כל הילדים המקוללים. אך באותו היום בו אמור להיות מותה, קוראים רצף אירועים מוזרים, כשהאחרון בהם, אדם אשר מבריח אותה מהצל הרודף אותה, מציל את חייה. מוריגן מגיעה למדינה החופשית נוורמור, מדינה שהיא מעולם לא ידעה על קיומה. בנוורמור היא פוגשת אנשים חדשים ודרך אחרת לגמרי לחיות, היא מועמדת לחברות באגודה הפלאותולוגית, אגודה שיכולה לשנות את חייה מקצה לקצה, יותר ממה שהשתנו עד כה. כדי להתקבל לאגודה היא צריכה לעבור ארבעה מבחני פלאות, כשאחד מהם הוא מבחן ההמחשה, בו היא מציגה את הכישרון שלה לאגודה, הבעיה של מוריגן הוא שאין לה כל כישרון. אך עד שהיא תגיע למבחן הזה, מוריגן נהנת מהגנת האגודה מפני אויבים מבית ומחוץ שמנסים לעמוד בדרכה. האם מוריגן תצליח לעבור את ארבעת המבחנים? ואם כן, האם תצליח לעמוד בפני האויבים שלה?
כמה חיכיתי לקרוא את הספר הזה, מהרגע שראיתי אותו רציתי לקנות אותו, אבל איפוק הוא דבר חשוב, ולכן רק עכשיו הוא התגלגל אליי. ולכן, מהרגע שהוא הגיע, מוריגן, שמופיעה על כריכת הספר הביטה בי ואמרה לי לקרוא את הסיפור שלה. ובשבת, למרות שהייתי אמורה לקרוא סיכומים לקראת שני מבחנים, מצאתי את עצמי מניחה בצד גם ספר אחר וצוללת אל חייה של מוריגן.
כבר בהתחלה התעצבנתי על הספר, בתקציר כתובים כמה דברים על העלילה, אבל כבר בעמודים הראשונים גיליתי שהם לא נכונים. ולמרות זאת, הכריכה המושכת, והמילים שכבר כישפו אותי, ריככו אותי וגרמו לי להתעלם מהבעיה. העלילה סוחפת, והקוראים בספר, לומדים על נוורמור ועל עולמה של מוריגן יחד איתה, לפעמים העלטה בסיפור היא גבוהה, והרגשתי שאני רוצה להכיר את העולם מהר יותר ולא באיטיות בה זה קרה.
אני לא חובבת גדולה של פנטזיה, פעם בכלל לא קראתי אותה, אבל בשנה האחרונה אני מוצאת בה יותר ויותר מקום, אני צוללת בעולמות לא מוכרים ולומדת אותם. נוורמור מיועד לילדים בערך מגיל 10, והכתיבה נמצאת לגמרי בגיל הזה, כך שלמרות שלפעמים יש עומקים שמיועדים לקהל המבוגר שבספר, הכתיבה מותאמת גם לילדים, וגם התכנים הקשים שבספר מותאמים לילדים.
אחרי הקריאה שלי בספר וההתלהבות שלי ממנו, המלצתי לאח שלי לקרוא את הספר והכרזתי שכתוב על הספר "שילוב מנצח של אליס בארץ הפלאות והארי פוטר" והוא אמר בתגובה שאני צריכה לתת סוף סוף הזדמנות חוזרת לקריאת הארי פוטר, אז כנראה שאותגרתי.
ולסיום, אני אוהבת את הספר נוורמור, אני אוהבת את דמותה של מוריגן, ואת החברים והאנשים הטובים שהיא הכירה בדרך, ולמרות שהספר נגמר בסוף סגור, מה שלא תמיד מייצר ציפייה, אני מחכה כבר להמשכים שלו, ומחכה לחזור לצלול שוב לעולם הקסום של נוורמור.
שורה תחתונה: עולמות קסומים לא שייכים רק לצעירים!
