גבר מכובד מוצא עצמו נשרך אחרי אישה, זמרת. הוא מאוהב בה ולא יודע מנוח מהאהבה הזו, הוא מקריב בשבילה את השינה שלו, ובכך הוא מקריב בעצם הכול. גיבור הספר חסר השם, שוכח מעבודתו, מהקריירה שייעדו לו, וממלא את ראשו בה. הוא לא יודע עליה מספיק, אבל הקסם שלה מהלך עליו, והוא רק מחכה לרגעי החסד בהם הם יטיילו יחד ברחובותיה של ברלין, עד לרגע שדרכיהם נפרדות.
יצא לי לראות הרבה את הספר ברחבי הפיסבוק, וכל פעם שקראתי את התקציר הוא עניין אותי, אבל לא היה לי אומץ לקרוא אותו. לאחרונה קמו כמה הוצאות עצמאיות והחליטו להתאגד ולהקים את הקולקטיב הספרותי, בו נמצאות 11 הוצאות שמשתפות פעולה, ומוכרות מארזים משותפים שיעודדו רכישה דווקא דרך ההוצאות. יצא והשתתפתי בפעילות שלהם בפייסבוק, וזכיתי בה, וכך התגלגל לידיי מארז הפתעה של 4 ספרים. לא ידעתי מה מחכה לי שם, וכשפתחתי את החבילה, שמחתי לראות את הספר הזה בתוכה, וכך מצאתי לי את ההזדמנות לקרוא אותו.
הספר קצר, בערך 90 עמודים, ועוד עשרה עמודים של הערת המתרגמת. אבל משהו בו הילך עליי קסם. ניסיתי לנקות את מה שכבר ידעתי עליו, ואת מה שקראתי בתקציר, ולשקוע לתוך העלילה, והוא תפס אותי, גרם לי לקרוא אותו באיטיות, כדי שאוכל לקרוא כל מילה ומילה. יש בספר הזה משהו לא ברור, אבל הוא גם זה שמוביל את הספר, כוח לא מוסבר שמכניס אותנו לעומק, ומחפש משמעות למילים.
אני מרגישה שהספר הזה קצר, כדי שנקרא אותו שוב, ואני יודעת שזה מה שאני אעשה בהמשך. הכתיבה של שוורצנבך והרעיון הכללי של הספר, הזכירו לי את כתיבתו של שטפן צוויג, וכמו מין חיבור עלילות בין '24 שעות בחיי אישה' (הוצאת תשע נשמות) לבין 'היה זה הוא?' (הוצאת זיקית). הספר מתאים למי שאוהב את הספרות הקצרה של המאה הקודמת, ספרות שבמילים קצרות מעוררת מחשבה, ואומרת הרבה דווקא בין השורות, ולא על גביהן.
הייתי מוסיפה פה עוד על שוורצנבך ועל הספר הנוכחי, אבל הערת המתרגמת שירי שפירא בסוף הספר, הביאה את כל מה שצריך.
שורה תחתונה: קריאה קצרה מובילה למחשבה ארוכה.
