Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
נהר הקרח
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 302
נפשה של מילי אינה מוצאת מנוח. היא מבקשת לשנות דבר מה מהותי בעולמה, במשפחתה, בה עצמה. שתי החמצות מכבידות על לבה: אהבה שהתלקחה בה אחרי נישואיה, ויחסיה הטעונים עם בתה היחידה. בניסיון לתקן מה שנפגם, ובכמיהה אל חום אנושי נעים ופשוט שיפשיר את חדרי הלב הקפואים שלה, מילי מזמינה את נכדה הצעיר לגור בביתה. אלא שחלומות לחוד ומציאות לחוד. נהר הקרח הוא רומן משפחתי מפלח לב, עמוק ולירי. חנה בת שחר מפליאה לפרום את פקעת החוטים הסבוכה הקרויה "משפחה". בסבלנות, ברגישות ובחמלה היא מתארת את יחסיה של מילי עם ליפא בעלה, עם בתה ועם נכדיה; את התום והאכזריות, את התשוקה ואת היצר התוססים באדם באשר הוא, ואת הצורך העמוק באינטימיות פשוטה. זהו הספר האחד־עשר של חנה בת שחר. ספריה זכו בשבחי הביקורת ובאהבת הקהל.

הספר מספר את סיפורה של מילי הנשואה לליפא. הספר פותח בחופשתם בשוויץ אליה נסעו למנוחת הגוף והנפש. דווקא שם כשהכל מסביב מוקף בשלג קפוא, מילי עורכת חשבון נפש, ליבה מפשיר לאהבה והיא חולמת על שיפור יחסיה עם ביתה ונכדיה.

לזוג מילי וליפא יש בת אחת- בתיהל'ה, מילי לא הצליחה להרעיף אהבה על בתה כשהייתה ילדה, והיא מתוארת כילדה המתקשה בלימודים וסובלת מכך סבל רב. את עיקר החום והתמיכה קיבלה דווקא מאביה ועל כן היא קשורה אליו יותר.
משבגרה בתיהל'ה היא נישאה לתלמידו של אביה- ארל'ה, בו התאהבה, וחלמה על זוגיות מאושרת. אך מה רבה הייתה האכזבה, חיי הנישואין לא היטיבו עמה – בעלה התגלה כאיש קשה ואפילו אלים, וגם כאשר נולד בנם הראשון- יוסף, עם פיגור, הוא סרב להעניק לו את הטיפולים שאולי היו עשויים לשפר את יכולותיו.  בסופו של דבר ארל'ה מסתבך בחובות והם נאלצים לעזוב את הארץ, ועוברים לגור בבוסטון.

בעת החופשה בשוויץ, מחליטה מילי בהסכמת בעלה להביא אליהם את נכדם יוסף, כך שיגור איתם ויעבוד בפנימיה שאותה מנהל ליפא סבו, מתוך תקווה שאולי יוכלו לקדמו מנטלית והתפתחותית ובנוסף גם יקלו על בתם בתיהל'ה. מכאן ואילך מתוארת תקופת שהותו של יוסף בביתם ולאחר מכן מצטרפת גם אחותו רוחל'ה.

הספר מחולק לארבעה חלקים- מילי, יוסף, רוחל'ה ובתיהל'ה, כל חלק מתמקד באחת הדמויות, אך הכל מסופר מנקודת מבטה של מילי.
הספר כתוב ללא פרקים, מה שלי אישית קצת הקשה על הקריאה.

דמותה של מילי שנויה במחלוקת, ועל כן הייתי אמביוולנטית כלפיה, היא רוצה לאהוב את בני משפחתה, לתמוך בהם ולהיטיב איתם-  וזה בעיקר בא לידי ביטוי באוכל שמכינה עבורם- תיאורי התבשילים חוזרים על עצמם שוב ושוב לאורך כל הספר, ובתחושת החמלה שחשה כלפיהם.
מנגד נדמה כי משהו חסום ברגשותיה והיא אינה מצליחה לאהוב, ואולי מתוארת בה איזושהי רפיסות בכך שאינה מצליחה לסייע לביתה ברגעיה הקשים (סיטואציה שהיא חוזרת עליה שוב ושוב במחשבותיה) ועל כך היא מכה על חטא.

אהבתי את העברית היפה בספר, אם כי לעיתים התעייפתי מריבוי הפרטים בספר, שנראה כי אינם תמיד רלוונטיים. הדמויות בספר היו מעט קשות לעיכול – לכל דמות הקשיים והבעיות שלה, והספר מלווה בתחושת תסכול לא פשוטה.
בסיומו של הספר, מצאתי עצמי מבולבלת – למעשה כל הקונפליקטים בספר נשארו לא פתורים, והספר הסתיים אך העלילה לא.

לסיכום- ספר המלא בחיבוטי נפש של אישה שחייה מלאי אתגרים.

חוי הראל

נשואה ואם לארבעה, תולעת ספרים מלידה ואופטימית נצחית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן