ספר מתח אך לא במובן הקלאסי של המילה. יותר סאגה משפחתית מותחת. מיקי, שוטרת , חסרת ביטחון עצמי וחסרת כישורים חברתיים, אך עם המון דאגה לאחותה היחידה, קייסי, שנמצאת בקצה השני של הקשת. זונה, נרקומנית וחיה ברחוב.
הפרקים בספר נעים בין העבר להווה בחייהן של האחיות. העבר מכיל את סיפורי ילדותן, הקשר שהיה בניהן, מציאות חייהן ותיאורים איך כל אחת הגיעה למקום בו היא נמצאת היום.
בהווה מיקי מנצלת את תפקידה כשוטרת סיור לבדוק את שלומה של אחותה ברחובות, גם אם הן לא מדברות כבר חמש שנים. רק שלאחרונה מיקי לא רואה את אחותה בשום פינת רחוב ובמקביל מתחילות רציחות של נשים באותה שכונה בה אחותה חיה ועובדת.
מיקי וקייסי באות ממשפחה עניה שסמים ופשע הם לא דברים שזרים לה. יש המון דודים ודודנים וכולם "בעניינים" רק מיקי היא זאת שיוצאת מהכלל, זו שהתאמצה והשקיעה להגיע להישגים אך גם בודדה את עצמה מהמשפחה.
למרות המחלוקות של מיקי עם אחותה היא דואגת לה מאוד ויוצאת במסע חיפוש. כמעט אף אחד לא מוכן לסייע לה בחיפוש. היחיד שמוכן הוא השותף שלה לשעבר שכרגע נמצא בחופשת מחלה לאור פציעה שקרתה לו בעבודה.
מיקי מחפשת את אחותה במרץ אך היא נעלמה ואיננה. לא דיירי הרחוב וחברותיה של קייסי ולא בני המשפחה מוכנים לשתף איתה פעולה. מיקי מגששת באפלה וזה גורם לה לעשות טעויות קריטיות ולפגוע באנשים שאוהבים אותה, תלויים בה ואיכפת להם ממנה. זה משהו שמאוד הפריע לי. בעקבות האובססיביות הזו לאחותה היא הורסת בדרך את כל מה שהיא עמלה וטרחה עבורו. מהלך קצת לא הגיוני בעיניי.
בכל אופן בדרך למציאת אחותה היא מגלה כל מיני סודות משפחתיים ומציאות שונה ממה שהיא הכירה. היא גם למדה שהתפיסה שלה את האנשים סביבה אינה נכונה ושאנשים שנראים טובים אינם בהכרח כאלה וההפך.
"חבל על כל אדם שמת. אבל תלוי איך הוא חי" עמ' 57
נהר ארוך בוהק מציג לנו את עולם הסמים והזנות בשכונת קנזיגטון בפילדלפיה. אנשים שהחיים לא האירו להם פנים והבחירות שלהם היו מוטעות. בניהם יש גם אנשי חוק שמנסים להגן ולגונן אך גם אנשי חוק שמעלו בתפקידם. ומול כל אלה יש אנשים טובים שמנסים לעזור ולעשות טוב. עירבוביא שלמה אך מרתקת.
קריאה מהנה.