את הסדרה הזו התחלתי לקרוא לגמרי במקרה, הרמתי את הספר הראשון בסדרה 'לכל הבנים שפעם אהבתי' בסידור סחורה בחנות והוא נראה לי אז כנוטף קיטשיות, אני עדיין לא יודעת להגיד מה משך אותי לקרוא אותו, כי אז עוד הייתי בעניין של ספרי מתח, אבל בסוף יצא שקראתי אותו והתאהבתי, לכן לא מפתיע אותי שכמעט יומיים אחרי שיצא הספר הנוכחי הוא כבר היה אצלי, עברו יומיים נוספים, והנה אני כותבת את הסקירה.
**אזהרה: לאלו מכם שלא קראו עדיין את הסדרה, עצרו כאן, הסקירה עלולה להכיל ספוילרים על הספר הראשון**
הספר הנוכחי – נ.ב. אני עדיין אוהבת אותך ממשיך בדיוק מאיפה שעצר הספר הקודם, אבל עכשיו הכול מתחיל להסתבך, לארה ג'ין ופיטר מנסים לגשש ולהבין מה הם, כשבינתיים דולף סרטון שלהם שמבחינתם מציג נשיקה תמימה, אבל בעיניי אחרים מופיע משהו אחר. לארה ג'ין צריכה גם להתמודד עם האקסית של פיטר, והחברה הכי טובה שלה לשעבר- ג'נביב, ובתוך כל ההמולה הזו חוזר גם המכתב החמישי שנשלח מהקופסה שלה והלב שלה מתחיל להסתבך. בנוסף היא מתחילה להתנדב בבית אבות, ובית העץ שהעבירה בו את ילדותה עומד להתפרק לטובת גזיבו, כך שהיא מתעסקת גם בהכנת מסיבות. אם גם אתם בקושי הצלחתם לעמוד בבליל המידע שכאן, תארו לכם מה עובר על לארה ג'ין ואיך היא מתמודדת עם הכול.
וואו, הספר הזה כל כך שונה מהראשון, הוא לא יורד ממנו והם לגמרי באותה רמה, אבל לארה ג'ין כל כך משתנה, והספר הזה מתאר לנו את סיפור ההתבגרות שלה, מי חשב שבין גיל 16 לגיל 17 יש כל כך הרבה הבדלים?! אמנם לא נהנתי מכל הספר, היו בו הרבה דברים מבלבלים, אבל בהמשך הבנתי שהבלבול שהרגשתי היה אותו בלבול של לארה ג'ין, ושביחד איתה למדתי הכול.
בניגוד לספר הקודם שבקלות יכל להתאים גם לנוער צעיר (מגיל 12 בערך) הספר הזה כבר מכיל הרבה יותר, ולא הייתי ממליצה לקרוא אותו לפני גיל 16, הוא לא רק סיפור אהבה, הוא סיפור על גבולות, על מדיה, ועל נוסטלגיה, ואולי אני אשמע זקנה כשאומר את זה, אבל זה סיפור שיכול לעזור לנו להבין יותר את הנוער, את החוויות שהוא עובר, ועד כמה העולם משתנה מהר.
שורה תחתונה: מתי כבר הספר הבא מגיע? אני כבר מחכה!!
