Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
נא לא להפריע אני מצייר
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2017
מספר עמודים: 189
"נא לא להפריע, אני מצייר״ הוא ספר העוסק בתהליך ובמשמעות התפתחות ציורי הילדים בקבוצת הגיל שבין שנה וחצי עד שש לערך. ההתבוננות בציורים במבט חדש, מלא ענין וסקרנות, התרגשות מחוויית הרגע וקבלה - מעניקות לילד אישור שהוא מובן ואהוב ומגבירות את רצונו ליצירה, לביטוי עצמי ולתקשורת. בשפה שווה לכל נפש הספר חושף בפני הקורא את סוד הסדר הקבוע של התפתחות הציור אצל ילדים, על כל שלביו ומשמעויותיו. הבנת השלבים בהתפתחות המוטורית והרגשית של ציורי הילד ופענוח הקשר והמפגש ביניהן, מעניקים ענין חדש בהתבוננות בציורי ילדכם וכלים להבנת עולמו הרגשי. זהו כלי חשוב לכל הורה שרוצה לגדל ילד המתקשר בביטחון ובפתיחות עם העולם. למרות שמדובר בתהליך ״ילדי״, התבוננות ייחודית זו תורמת גם להבנת עולמו הרגשי של המבוגר, כפי שהוא משתקף בציוריו, ואף פותחת לרגעים צוהר לחוויית ההתבוננות באמנות הציור בכלל. מיכל בוגין פינברג היא תרפיסטית באמנות, בעלת ניסיון רב-שנים. בוגרת לימודי אמנות במדרשת בית ברל וטיפול באמנות באוניברסיטת חיפה, לימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית - ה.ל.פ.ב.א, הנחיית הורים באוניברסיטת ת״א ולימודי התמקדות בהסמכת המכון הבינלאומי בניו-יורק. היא לימדה תרפיה באמנות בלסלי קולג׳ ובבית ברל. כיום מטפלת בקליניקה פרטית ומנחה מוסמכת של מטפלות באמנות.

כאימא טרייה לפעוטה בת שנתיים ו-4 חודשים, אני מודה שכל מה שהיא עושה מעניין אותי, ובפרט הציורים שהיא מציירת. ציור הוא חלק חשוב בהתפתחותו של כל ילד, ואצל בתי הציירת החובבת הוא מהווה חלק מהותי ובלתי נפרד מסדר היום שלה, בין אם זה בגן הילדים או בבית. היא נוהגת לבקש לצייר באופן קבוע מדי יום, ואנו מחזיקות בשולחן מתאים, דפים וצבעים ידידותיים לפעוטות. לכן היה לי ברור שארצה לקרוא את הספר שיעניק לי תובנות ומשמעות לכל אחד מהציורים שלה. ללא ספק לגילו של הילד יש השפעה על הציור, או השרבוטים שלו, כפי שהם מכונים בספר. בתי החלה לשרבט בסביבות גיל שנה וחצי, והיום כמעט שנה לאחר מכן ציוריה שונים לחלוטין.

הספר מתאר את ההתפתחות בשרבוטי הילדים מגיל שנה וחצי ועד גיל 6, והוא מחולק בצורה חכמה ונוחה מאד לפי קבוצות גיל. כך שכל הורה או איש חינוך הקורא בספר יוכל לאתר בקלות את קבוצת הגיל המעניינת והרלוונטית עבורו, אם כי לאחר שקראתי את כל הספר אני יכולה לומר שכל קבוצות הגיל היו מעניינות. ישנן לא מעט דוגמאות לציורי ילדים מתקופות שונות וממקומות שונים, וגם לא מעט הסברים תיאורטיים להורה איך לעודד את הילד לצייר, ומהן התגובות הרצויות שכדאי לילד לשמוע. היה מעניין למשל לקרוא איך מתפתחים ציורי עיגולים בגילאי 2-3, וזו ההתפתחות שאני צופה בה בימים אלה בזמן אמת בציוריה של הבת שלי.

פסיכולוגים רבים מעניקים חשיבות רבה לציורים של ילדים, וניתן להבחין מתוך ציור מהו המצב הרגשי של הילד שצייר אותו, ולכן זוהי דרך נוספת להבנת הילדים שלנו. בנוסף ישנו פרק מיוחד שמתייחס גם לציורים של אנשים מבוגרים. אישית אינני מציירת או משרבטת, אבל ישנם מבוגרים רבים שכן והפרק הזה היה מרתק עבורי לקריאה. אני חייבת להודות שמעניין אותי מאד לאתר את הציורים שלי בתור ילדה קטנה וללמוד גם על ההתפתחות שלי, למרות שהיא בדיעבד – ולכן אנסה לחפש כמה מהם, בתקווה ששרדו את מבחן הזמן.

פסק הדין:
ספר מעניין וחשוב לקריאה להורים וכן לאנשי חינוך שעוסקים בחינוך ילדים צעירים. הספר יכול לעזור ולאתר עיכובים בהתפתחות למשל, וכן מעניק דרכים שונות לעידוד היצירתיות אצל הילד. מיכל בוגין פינברג סוקרת באופן נרחב את התפתחות השלבים השונים בציורי הילדים לפי גילם: משרבוט קווים ישרים, עיגול, צלב, משולש ועד לציור דמויות. אהבתי גם את העובדה שהיא לא שכחה להתייחס למשמעות הצבעים בציור. אני ממליצה בחום רב על הספר שיעזור לכל הורה להתבונן עמוק יותר לתוך נפשו של הילד ולהכרת עולמו הפנימי. אני מודה שלאחר שקראתי את הספר, הדרך שבה הסתכלתי על ציוריה של בתי השתנתה, והתגובות ומילות העידוד שלי השתנו אף הן.

אהבתם? שתפו!

נועה הולצר

אמא עסוקה לזואי הפעוטה, שמצליחה לגנוב קצת זמן קריאה בין 'הופ' ו'לולי'.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן