Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
משקלו של פסנתר
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 321
קטיה בת השמונה, ילידת ברית המועצות, מקבלת בירושה ב-1962 פסנתר בלות'נר שנבנה בתחילת המאה העשרים בגרמניה. לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון והנגינה בפסנתר נעשים כל עולמה, והיא שואפת להתפתח ולעסוק במוזיקה. ואולם לאחר נישואיה קטיה מהגרת לאמריקה עם משפחתה הצעירה, בעקבות דרישתו העיקשת של בעלה, והפסנתר שלה אובד בדרך. קלרה לנדוי בת העשרים ושש מקליפורניה, מכונאית מוכשרת שעובדת במוסך משפחתי, נפרדת ב-2012 מבן זוגה ובמקביל נאלצת לעזוב את דירתו. מעבר לדירה חדשה הוא עניין מורכב, בגלל מתנה שהעניק לה אביה ביום הולדתה השנים-עשר, פסנתר בלות'נר שהיא מעולם לא למדה לנגן בו היטב. ברגע של תסכול פתאומי מחליטה קלרה למכור את הפסנתר, ולשמחתה היא אינה מתקשה למצוא קונה, אבל הסיפור מקבל תפנית גורלית כשמתבררת זהותו של האדם שמעוניין מאוד בפסנתר. הקשרים המסתוריים והטרגיים בן קטיה לקלרה, ובין שתיהן לפסנתר הבלות'נר, נחשפים בהדרגה ומשרטטים דיוקן של נשיות מודרנית ושיר הלל לאהבת המוזיקה. משקלו של פסנתר הוא ספר על משיכה, כפייתיות, להט יצירתי אהבה ואובדן. "כביר, רב עוצמה ויצירתי...משקלו של פסנתר הוא סיפור על זיכרון וזהות" ג'יימס ברון :The New York Times Book Review "סיפור לירי ומרתק, המעניק לקוראים חוויה ייחודית שאין כמותה" קרול ממות The Washington post "נוגה ומסקרן... כריס קנדר מפליאה להציג מוזיקה ואמנות חזותית באמצעות הכתיבה, ומצליחה לתפוס נוף כמעט מנוכר ובו בזמן עוצר נשימה" Publishers Weekkly

 

קלרה עובדת למחייתה במוסך, היא איבדה את הוריה בגיל 12 ועברה לחסות הדודים שלה, לדוד שלה היה מוסף ושם היא נחשפה למקצוע. למרות שהיתה בחורה חכמה, היא התמידה בעיסוק שלה ולא פנתה ללימודים.

בגיל  26, כשהיא בוחרת לא להקים עדיין משפחה עם החבר שלה, הוא נפרד ממנה ומבקש שתעזוב את הבית המשותף שלהם, היא שוב מתחילה מההתחלה. אין לה הרבה רכוש חוץ מכמה בגדים, חפצים אישיים מועטים ו… פסנתר עתיק.

קלרה עוברת מדירה לדירה, מבן זוג לבן זוג, רק הפסנתר נשאר איתה תמיד. למרות שלא נגנה בו הרבה, הוא היה יקר לליבה, הוא היה שייך לאביה, הוא שרד את השריפה שהרגה את הוריה. ממש בהחלטה של רגע, היא מחליטה למכור אותו כדי לקבל כסף שיעזור לה בחייה החדשים. היא פרסמה מודעה ונדהמה לגלות שתוך זמן קצר היא מצאה קונה שאף העביר כסף לחשבונה וביקש לתאם כבר איסוף. קלרה נרתעה, התחרטה וביקשה לבטל את העיסקה, היא לא הצליחה באמת לשחרר. לא היה לה מושג לאיזו הרפתקאה היא נכנסת…

קטיה שגרה בברית המועצות היתה ילדה קטנה שהתגנבה לבית השכן העיוור כדי לשמוע את נגינתו. לימים, כשהלך לעולמו, הוא הוריש לה את הפסנתר והיא למדה לנגן. הפסנתר והנגינה היו כל עולמה. כשבגרה מעט, היא, בעלה וילדם הפעוט התקיימו בקושי. האוכל היה במשורה, בעלה פוטר מהעבודה, מהנגינה היא הרוויחה פרוטות והיחס ליהודים היה רע. כשבעלה של קטיה מעלה את רעיון ההגירה לארצות הברית, קטיה שוללת אותו על הסף. מה יהיה על הפסנתר שלה? איך הוא יגיע רחוק כל כך? היא לא הסכימה להשאיר אותו מאחור. כשלא היתה לה ברירה והם החליטה להגר, היא בטח לא ידעה מה יעלה בגורלו של הפסנתר…

גם בספר הזה, כמו בהרבה ספרים יש שני סיפורים שונים, בצירי זמן שונים שמשתלבים האחד בשני. כל סיפור היה מעניין בפני עצמו אך המעברים לא היו קלים מבחינתי, הם לא תמיד היו חלקים ומובנים. לקראת אמצע הספר הרגשתי ש"הספר מתפזר" והתקשתי לא פעם במעברים בין הסיפורים. עד אמצע הספר הייתי מרותקת ובאמצע הספר "הרגשתי נפילה". במקום להתרומם ולהתפתח הוא הפך מונוטוני למרות החיבור בין שני הסיפורים.

היו לספר לא מעט רגעים טובים, אך התאכזבתי ממנו. גם בגלל המעברים, גם בגלל שלא התרומם וגם בכלל שלא התחברתי לשום דמות בסיפור.

אולי זו אני ולא הספר, אני יודעת שקראו ואהבו, הקריאה לשיקולכם.

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן