'משפטי הזיקית – משפטי נירנברג' זהו ספר היסטורי שמתחקה אחר ארועי השואה מהימים שלאחר התפרקותה של ממשלת ויימאר ועד ימינו אלו.
עורך הדין יורם פרי נכנס לקרביים של אותה תקופה והוא מעלה בספרו נקודת מבט משפטית והסטורית שחוקרת כיצד הפך העם הגרמני מעם דמוקרטי לדיקטטורי עריץ.
לטענת פרי כל אלה שהשתתפו בהשמדת העם היהודי, מחייל נמוך דרג ועד המנהיגים בדרגים הגבוהים ביותר אשמים ברצח וצריכים לעמוד לדין אך לצערו ולצערם של כולנו, רבים מאנשים אלה חמקו מעונש ואף היו כאלה שברחו למדינות אחרות אחרי המלחמה והמשיכו לחיות בזהות בדויה.
פרי היה בגרמניה עשרות פעמים וחקר את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו במלחמת העולם השניה ואת התהפכותם של הגרמנים.
הספר אף נקרא "משפטי הזיקית" עקב פני הזיקית שהעמידו הגרמנים לאחר שרצחו עם שלם ועל הכחשתם את המעורבות בפשעים אלו והעברת האחריות למפקדים שלהם.
הנאשמים נהגו כזיקיות, החליפו צבעם בהתאם למצב רוחם, טענו שקר וניסו לטייח. רצו להציל את נפשם כי ידעו שהיה להם חלק ברצח עם. (עמ' 16)
זרע הפורענות שקדם לכיבוש ולתוקפנות של העם הגרמני החל עוד במלחמת העולם הראשונה כאשר הצבא הגרמני גבר על צרפת.
לאחר המלחמה, מדינות רבות באירופה סבלו ממחסור כלכלי וביניהן היתה גרמניה שחויבה על פי חוזה ורסאי לשלם פיצויים כבדים בגלל נזקים שגרמה למדינות אחרות בזמן המלחמה, כמו כן הוטלו על גרמניה איסורים צבאיים נוקשים והעם הגרמני הרגיש מושפל תחת התנאים הקשים שנכפו עליו.
הם האשימו את הקומוניסטים והיהודים בתבוסה במלחמה וכך החלה אט אט להתעורר שנאה שהולידה בהמשך את תנועת הנאציזם.
נקודת המפנה חלה עם עליית היטלר לשלטון בינואר 1933, היטלר הצטייר בעיני העם הגרמני שהיה באותה תקופה בשפל כלכלי עמוק כמשיח שיביא להם את הגאולה וספרו "מיין קמפאף" נחשב בעיניהם כתנ"ך וחזון לגרמניה חדשה שעומדת לקום מההריסות.
היטלר עם שגעון הגדלות שלו ידע לנצל את נקודת החולשה של העם הגרמני ולהרים את המורל הנמוך שלהם עם הבטחות שווא וכמובן שהאשמים העיקריים באסון הכלכלי של גרמניה היו היהודים.
היטלר והמפלגה הנאצית ידעו לנצל את המשטר הדמוקרטי המעורער כדי להגיע לצמרת השלטון. עלייתו של היטלר לשלטון מסמלת את הקץ לעברה המפואר של יהדות אירופה, ובכלל זה גם של יהדות גרמניה. (עמ' 35)
בספטמבר 1935 נחקקו חוקי נירנברג ששללו את כל הזכויות מהיהודים בגרמניה, נאסרו עליהם נישואי תערובת, מקומות העבודה שלהם נלקחו מהם וניתנו לגרמנים האריים ומרגע זה החלה הידרדרות שסיומה היה בפתרון הסופי.
היטלר מבחינתו המשיך לחזק את הצבא שלו ולכבוש שטחים ברחבי אירופה והמשטר שלו הפך להיות דיקטטורי וגזעני.
הסכמים נחתמו ונסגרו, היטלר המשיך לארגן מבצעי כיבוש ברחבי אירופה בזמן שהיהודים קמלו בגטאות ורובם קיפחו את חייהם.
אחד הדברים הנוראיים מכל בעיני (אם לא הנורא מכל) הוא שהעולם ידע מה קורה, המעצמות ידעו אבל העדיפו להעלים עין ולשתוק, כוחות הרשע גברו על הכל ועולם כמנהגו נוהג.
קשה להבדיל בין טיפש שאינו אומר מילה לבין חכם שותק. (עמ' 143)
לאחר מלחמת העולם השניה התקיימה בנירנברג ועידה שבה הועמדו לדין פושעי המלחמה הנאצים אבל מה שקרה שם היה מחדל עצום שאין מילים לתאר את החרפה והחוצפה.
הספר מכיל עדויות מצמררות של ניצולי שואה, קשה לקרוא את כל המסמכים הארכיוניים האלה בלי לבכות ולחשוב: איך קרה דבר כזה נוראי והעולם שתק?
הספר הזה היה מאד קשה לעיכול מבחינתי, היה בי הרבה עצב וכעס עצום כשקראתי אותו, לקח לי כמה ימים להתאושש ממנו ובעיני זה ספר שחובה לקרוא, לא רק אנחנו כעם יהודי שנעשה לו עוול אלא גם כל מי שרודף צדק צריך לקרוא אותו.
קריאה מהנה
