משפחה הורגת
תגיות: ,
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2013
מספר עמודים: 310
בבוקר מאי אביבי מתגלות גפותיהן של חמשת בני משפחת דנילוביץ בדירתם שבגבעת שמואל. הדס לוינגר, חוקרת צעירה ונמרצת, בעלת דעות מעט שונות בכל הקשור לזוגיות ומשפחה מתמנה על החקירה. אט אט היא קולפת את המעטה המושלם לכאורה של המשפחה הזעיר בורגנית וחושפת סודות אפלים. זהו הספר הראשון בסדרת החוקרת הדס לוינגר.  

פרשת רצח והתאבדות מסעירה את תושבי המגזר הדתי בגבעת שמואל.
מאיר דנילוביץ', לפי הסברה הגורפת של המשטרה, לקח את חייו בידיו וירה למוות גם באשתו חני ושלושת ילדיהם הקטנים.
הדס לוינגר, חוקרת נמרצת במשטרת ישראל, נשלחת באופן מידי לחקור את הפרשה המזעזעת, היא מתחילה לחקור את כל האנשים שסבבו את משפחת דנילוביץ', ההורים, החברים, השכנים ועמיתים לעבודה.
מה גורם לגבר נורמטיבי לקום בוקר אחד ולרצוח את כל בני משפחתו? האם זה מעשה התאבדות או שמא מאיר הסתבך עם השוק האפור בגלל חובות גדולים מידי ומישהו חיצוני נשלח לחסלם?
הרבה שאלות נותרות באויר.

הדס מגלה שהכירה את חני מבית הספר הדתי בו למדו שתיהן כמה שנים קודם לכן והיא פונה לכל מי שהכיר אותה כדי לברר עוד מידע אודותיה, כל מי שנקרה בדרכה מביע דיעה נחרצת על חני: היא היתה אישה שאפתנית שישבה בקניונים והזניחה את ילדיה, רק כסף היה חשוב לה והיא אפילו לא עבדה.
היא נדהמת מהשיפוטיות והביקורתיות שיש לאנשים במגזר הדתי, התחרות הסמויה כמה ילדים יש לכל אחד, באיזה רכב השכן נוהג וכמה מרוויח כל אחד בסוף החודש.

כולם מגיעים במטרה אחת, להציג את עצמם ואת בני משפחתם כמצליחים, מאושרים ויפים. את הכישלונות, האכזבות, הצעקות והכיעור משאירים לחדרים הנעולים. 
הנחתי שכולם מעמידים פנים, אבל העמדת הפנים בחברה הדתית גדולה יותר. בחברה החילונית, הלחץ סביב חתונה וילודה קטן יותר ולכן הצורך לטאטא פגמים ובעיות מתחת לשטיח פחות נחוץ.

הדס היא נפש חופשיה, היא עושה מה שטוב לה ולא מנסה להתאים את עצמה ואת חייה לדפוסים המקובלים בחברה, היא אוהבת את עצמה, אוהבת להיות לבד עם עצמה ונהנת מהשקט שלה.
להדס אין צורך ורצון להיות אמא, בחברה שבה לכל משפחה יש שלושה ילדים וחצי, היא מכריזה בלב שלם שהיא לא מעוניינת להביא ילדים לעולם ומעוררת מבטי הערצה מנשים אחרות בעלילה ובמיוחד מהמגזר הדתי שהיו מוכנות להתחלף איתה.
היא חיה בדירה מרופטת עם הכלב שלה, מידי פעם הגרוש שלה מגיח לביקורים קצרים כי לשניהם עדיין קשה להתנתק לגמרי אחד מהשניה והדבר היחיד שמרגיע אותה אחרי יום עבודה מפרך זה לצפות בסרט 'שמתי ברז למורה' בפעם החמש מאות שלושים וארבע.

יש משהו מרגיע בלחיות כמו חוראני, כשהדירה שלך ניראת כאילו משאית של אלטע זאכן הקיאה בתוכה באופן רנדומאלי רהיטים ואביזרים.

העלילה מתחילה באופן שליו ולא מפתיע, לכאורה עוד מעשה התאבדות נוראי של משפחה אבל ככל שהדס ממשיכה לחקור במרץ, מתגלה סיפור נוסף, לא פחות מזעזע שמתחיל לשפוך אור על הדברים.
הסופרת מיכל הרטשטיין מביעה בספרה זה ביקורת נוקבת על חייהם של הדתיים בתוך הקהילה הסגורה שלהם, הרצון לרצות את החברה ולעמוד בתוך סטנדרטים נוקשים מביא לפעמים לתוצאות הרות גלות.

זהו ספרה השני של הסופרת מיכל הרטשטיין, אהבתי את הספר מאד.

קריאה מהנה

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט