Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
משכילה
תגית:
סוגה:
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2020
מס' עמודים: 420
טארה גדֵלה בחיק משפחתה המתכוננת לקץ הימים באזור הררי נידח באיידהו. כמו אחֶיה, טארה מוסתרת מהרשויות – אין לה תעודת לידה או תיעוד רפואי כלשהו, והיא אינה לומדת בבית ספר. בבית אין רדיו, טלוויזיה או טלפון, וילדי המשפחה מעבירים את ימיהם בעבודה קשה ומסוכנת במגרש הגרוטאות של האב, ואוגרים כלי נשק ומזון כדי להתכונן לחורבן העולם. טארה מעולם לא שמעה על השואה או על נפוליאון, על אלגברה או על ביולוגיה. כשהיא מתבגרת הופך אביה לקיצוני ופרנואיד עוד יותר, ואחד מאחיה מתגלה כאדם אלים ומסוכן. בגיל שש-עשרה ברור לה שעליה להציל את עצמה ולעזוב את הבית. בעשותה כן היא מגלה את כוחה המטלטל של ההשכלה, המשנה את עולמה לנצח, ואת המחיר הכבד שעליה לשלם על בחירתה. זהו מסע יוצא דופן של אישה צעירה, המגלה חוסן נפשי מול עוני, אמונה דתית קיצונית ואלימות, ומצליחה לפלס את דרכה, בקשיים פיזיים ונפשיים עצומים, אל היכלות התהילה של ההשכלה הגבוהה. טארה וסטאובר, מסאית והיסטוריונית אמריקאית, נבחרה לאחת ממאה האנשים המשפיעים בעולם לשנת 2019 על ידי המגזין טיים. ספר זה, שכתבה על חייה, הוא רב-מכר עולמי.

אתחיל ואומר כי את הספר קראתי בחלקים. התוכן לא פשוט.  בסיומו הרגשתי שחציתי יחד עם טארה ,הסופרת ,את חייה , הרגשתי את רגשותיה, חוויתי את חוויותיה.

סיפור מסעה של טארה אשר גדלה במשפחה יוצאת דופן במדינת איידהו. טארה נולדה למשפחה ברוכת ילדים ללא תעודת לידה. ללא תיעוד היסטוריה רפואית. הוריה דגלו בגישה של חינוך ביתי ולא ממשלתי ציבורי.

היא ואחיה לא נבדקו מעולם על ידי רופא. התחנכה לקול מקצבי ההר. פסגת באק. היום החל מזריחת השמה והסתיים ברדת החשכה. בקיץ היו עסוקים בני המשפחה בשימור אפרסקים ובחורף בסידור המזון לפי מידת הטריות. בערבים היו ההורים מספרים לילדיהם סיפורים על חבל ארץ זה שבו גדלו, בעלי חיים, מנהגים. ההורים דבקו בסיפורי התנ"ך אותם הקריאו מדי ערב. טארה, גיבורת הסיפור גדלה תחת"נורמות" שאבי המשפחה מתווה לצד אלימות קשה לאורך השנים מצד אחיה שון. אותה בתחילה מקבלת כנורמת התנהגות אך לימים היא מעזה לצאת נגדה אך סופגת מנה אחת אפיים בצורות קשות ביותר.

אם המשפחה היתה מיילדת ורוקחת מרקחות ותרופות מצמחים. טארה למדה מאימה את רזי המקצועי. מאז היותה צעירה, הרגישה טארה כי רוצה היא לפרוץ את עולמה זה. אביה ניהל מגרש גרוטאות גדול. הבנים במשפחה סייעו לו. טארה היתה מצטרפת לנסיעותיה של האם למשלוחי צמחי המרפא, אף כשגדלה גם ללידות. אב המשפחה הכין את משפחתו לקץ האנושות בחילוף המאה. כך מצאו עצמם מכינים שימורי פירות, אוגרים כלי נשק שונים שיהוו הגנה לכל מקרה שיבוא.

טארה היתה מאד מוכשרת, הצליחה בעזרתה של האם להיכנס למקהלה בכנסיה למורת רוחו של האב. בסתר לה היתה קוראת ספרים רבים. אמה לימדה אותה מתמטיקה והיא זו שדחפה אותה ללימודים באוניברסיטה. כשמלאו לטאה 16 שנים, היא יוצאת מהבית ללימודים. עוד בשיעור הראשון באוניברסיטה היא מרגישה כאילו גדלה בבועה, מנותקת מהחיים, מההיסטוריה, מקהילתיות. הדברים הקטנים שבחיים הביאו אותה למחשבות אלה כמו: לשטוף ידיים כשיוצאים משירותים, מקלחת יומיומית. היא אף לא ידעה מה זו "שואה".

ממקומות אלה צמחה טארה להצלחה והשיגה ציונים טובים על אף הפערים הגדולים. כוח רצון, חריצות, התמדה, נחישות הובילו אותה להשגת מלגות גבוהות להמשך לימודיה.

זהו סיפורה האמיתי של טארה וסטאובר  (הסופרת) על תעצומות הנפש, על חוסן נפשי, על  בחירות בחיים, על מסע ודרך ,"על כוחה של השכלה לפתוח עיניו של אדם ולשנות את חייו" (ניו יורק טיימס).

רחל רוזיליו

אמא לשבעה וסבתא לשמונה (בנתיים..) ספרים זה נשמה - אהבה שאינה תלויה בדבר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן