Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
משחקי הכאב
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2018
מס' עמודים: 320
רופא בכיר, מומחה לכאב בעל שם עולמי, נרצח במכוניתו באישון לילה. חקירת הרצח נקלעת למבוי סתום. מפכ"ל המשטרה מגייס את נורטון, חוקר ותיק ומוכשר שפרש מהמשטרה, לפצח את התעלומה. במהרה מתברר לנורטון שהוא רק כלי משחק המנוצל למטרותיהם של כוחות גדולים ממנו, הבוחשים בפרשה כדי למנוע את פענוחה. חקירותיו מסתעפות מן הארץ לדרום אמריקה, וכאשר נחשפת בפניו המציאות המחרידה של אנשים ההופכים בבלי דעת, בעקבות ניתוח או פציעה, למכורים למשככי כאבים, משתנים חייו מקצה לקצה, וגם בחקירת הרצח חלה תפנית מטלטלת. דרמת מתח פסיכולוגית זו חושפת סיפור אפל וטורד מנוחה שבו מעורבים צמרת המשטרה, הרשות למלחמה בסמים, משרד הבריאות והעולם התחתון; כל זאת על רקע התפתחותה של מגפת משככי הכאבים האופיאטיים, שהיא בעלת השלכות דרמטיות על חייהם ומותם של עשרות מיליוני אנשים בעולם.

"משחקי הכאב" מתיימר להיות ספר מתח אבל, הוא מאבד את זה כבר בשליש הראשון. בעצם, לאורך כל הספר מועבר מסר חד־משמעי, שלפיו משככי כאבים מקבילים לסמים בהיתר, ויתרה מזאת לפי המסופר, האופיאט גרוע מסמים קשים וגורם להתמכרות, תלות פיזית ונפשית. רק שלא יחוש כאב, הכאב מקביל לתחושת הנאה כשני קוים מקבילים שלא יפגשו לעולם, כך זה יוצר הדמייה שמכבים את הכאב, הגוף מדכא גם את ההנאה, מה היא ההנאה זהו הרגש, האם הייתם בוחרים במודע לחיות בלי רגשות?!

החיים הם רגש, ומה שלא הרגשת לא קיים! (עמוד 125).

אין אדם שרוצה לסבול! תרופות ממשפחת האופיאטים או האופיואידים הן משככי כאבים הפועלים על קולטני האופיואיד בגוף, ומדכאים את התגובתיות לגירויים (ובכך גם את הרגישות לכאב).

לאורך כל הקריאה, קראתי מסמך רפואי על התמכרות למשככי כאבים, נושא חשוב כשלעצמו ושם לנו נורת אזהרה אדומה להתמכרות בין אם באישור רפואי או בהעדרו.

האם לדעתכם צריך להוציא משימוש תרופה שיכולה להרוג, אבל השכיחות לכך היא נמוכה?

כמו כל הסמים, משככי הכאבים פשוט מסווים את הכאב שבגללו הם נלקחים. הם אינם "מרפאים" שום דבר. אדם שכל הזמן מנסה להקהות את הכאב עלול למצוא את עצמו לוקח מנות יותר ויותר גדולות – כדי לגלות שהוא אינו יכול לסיים את היום ללא התרופה.

ששמענו מסביבנו בילדות: אם כואב לך, סימן שאתה חי… נכון או לא? (עמוד 127)

השאלה, האם חי-מת זה חיים? 

הסיפור נפתח בחקירת רצח לא מפוענחת נורטון הוא בלש שפרש מהמשטרה בעקבות תאונת דרכים של אשתו, שהאשם בה הוא הסמפכ"ל, אבל בזכות המפכ"ל שידע להגן עליו נשאר בתפקידו ולא נתן את הדין.

מה בדיוק הדיל שסגרו ביניהם, מה מרוויח מזה כל אחד מהם?!

אבל ששניהם פונים אל נורטון בפתרון חקירת פרשת רצח שלא פוענחה. הנרצח היה מנהל מרפאת כאב מוערך, מה שתופס נפח נכבד מהספר הוא הטיפול היומיומי של אשתו שמאושפזת וחייה על משככי כאבים שמשבשים את דעתה ואת כל הצוות הרפואי.

החקירה ממשיכה ומאלצת את נורטון לעזוב הכול ולהגיע אל הרפובליקה הדומיניקנית ואל אדם בשם אייבי. שבמשך שנים סבל מכאבים ואף התמכר למשככי כאבים, ברמה של מכור לסמים, החליט שעליו להיגמל ולבחור בחיים ולא לחיות בצל המוות.

"הניתוח הצליח – אבל החולה מת" כל התאוריה שלו מבוססת על זה שהרופא מעולל שנרצח, רצח במו ידיו עשרות חולים אחרים, נורטון משתכנע שיש צדק בדבריו והם מזמינים את אשתו להגיע אל הרפובליקה הדומיניקנית לעבור גמילה קשה ולצאת למסע הפיזי והנפשי.

איך תגמר החקירה, ומי רצח את רופא הכאב, מה מסתירים הקודקודים במשטרה?

תקראו תדעו

סוזן צדוק

סוזן צדוק, חיה ונושמת ספרים, מלאה בשמחת חיים ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן