מרחק שנת אור – סקירה של חגית בן-חור

קיץ ישראלי באוויר ומאור נהנה מחופשת הקיץ שלו לפני שהוא עולה לכיתה ה' ומתחיל שנה חדשה.
בחופשה הוא טרוד עם פעילויות הצופים ומפגש עם חברים אבל יום אחד הוריו לוקחים אותו ואת אחותו הקטנה שירה לשיחה ומודיעים להם שבסוף הקיץ כל המשפחה עוברת לגור לשנה בניו גרז'י בעקבות עבודתו של אב המשפחה.
מאור ושירה לא מאושרים מהרעיון, מאור לא רוצה להפרד מהחברים שלו ומודאג מהעובדה שהוא לא דובר אנגלית אבל אחרי מחשבה עמוקה הוא מתחיל להתרגש לקראת ההתחלה החדשה שממתינה לו בפתח.
לאחר מספר שבועות המשפחה אורזת את עצמה, הם עולים על המטוס ונוחתים בניו יורק.

מאור שמח לגלות שביתם החדש גדול ויש לו אפילו חדר לעצמו אבל הוא חושש מאד מהיום הראשון של הלימודים ואפילו נכנס לחרדות מהרגע הזה.
בהתחלה הכל נראה לו מוזר ויש לו קשיי הסתגלות אבל במהרה הוא מוצא חברים חדשים ופתאום השד לא נראה נורא כל כך.
שירה לעומת זאת היתה מעדיפה לחזור הביתה לישראל והיא מאד נסערת ומתגעגעת לסביבה הטבעית שלה.
במהלך השנה מאור עובר טלטלות רבות: הוא מתגעגע לחברים בארץ, מסתגל למנטליות אחרת, מכשולי שפה, חוגג חגים אמריקאיים, מוטרד מהפרשי השעות עם ישראל ומנסה להתאים את עצמו לסגנון חיים שונה לגמרי ממה שהורגל אבל האם הוא יצליח?

הספר הזה הזכיר לי שלפני שנה טסתי עם הבנות שלי לחופשה קצרה בברלין, בדרך חזרה הביתה, הדיילת הושיבה לידנו ילד חמוד בן 10 בשם בן שסיפר לנו שהוא עבר עם הוריו להתגורר בברלין והוא טס לבד לארץ לבקר את סבא וסבתא שלו. במהלך הטיסה הוא תיאר את חייו שם ואת קשיי ההסתגלות שלו אבל בסך הכל הוא היה נראה ילד מאד מאושר ואין ספק שהמעבר ביגר אותו מאד.
בן במציאות הזכיר לי מאד את מאור מהספר וכשקראתי על כל מה שעובר על מאור ראיתי את בן מול עיני.
מאור היה מאד בוגר ומיוחד והוא גם קיבל יפה את המעבר (אני בטוחה שאני הייתי עושה את המוות להורים שלי אם הייתי במקומו).
מעולם לא חוויתי מעבר למדינה אחרת, כי מבחינתי הבית היחיד שלי הוא ישראל אבל אני חושבת שעל אף הגעגועים לחברים ולמשפחה בארץ, יש במעבר המון יתרונות כמו לימוד שפה חדשה, לראות עולם ולחוות סגנון חיים של אנשים שונים מאיתנו.
הספר נפלא ומאד מומלץ ואני גם חייבת לשבח את האיורים הנפלאים של המאיירת אלינה גורבן.

קריאה מהנה.