Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
מרד אדום
סופר/ת:
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2019
מס' עמודים: 432
מרד אדום #1 "במסורת משחקי הרעב ומשחקי הכס." - קרקוס ריוויוז דרוֹ הוא אדום, בן לגזע הנחות ביותר בחברה האנושית. כמו אחיו האדומים, הוא חי ועובד במכרות עמוקים כדי להפוך את מאדים לכוכב מיושב, למען הדורות הבאים, למען ילדיו. אבל האנושות בגדה בדרו ובבני עמו, ועד מהרה הוא מגלה שהוא לא יותר מעבד ליתר הגזעים, שכבר חיים על פני הכוכב האדום שנים רבות בערים מרהיבות ובמרחבי טבע פראיים. מונחה בידי השאיפה לצדק ותאוות הנקמה, דרו מקריב הכול כדי לחדור לתוך "המוסד", שבו הדור הבא של שליטי המין האנושי נאבק על כוח, מעמד ושררה. כעת יהיה עליו להילחם על חייו ועל עתיד האנושות מול נציגיה המובחרים והאכזריים ביותר. דבר לא יעצור אותו, גם אם לשם כך יהיה עליו להפוך לאחד מהם. פירס בראון האמריקני החל את קריירת הכתיבה שלו בגיל צעיר. כחובב פוליטיקה והיסטוריה של העת העתיקה הוא הושפע עמוקות מהכתבים הקלאסיים, ובין מקורות ההשראה לספר הביכורים שלו מרד אדום נכללים הרפובליקה מאת אפלטון והמחזה אנטיגונה.

כבר 700 שנה שבני האדם לא חיים בכדור הארץ. כלומר, הם כן, אבל לא רק. הם כבר יישבו כוכבים אחרים.

עוד משהו שהשתנה בשנים האלה היא ההררכיה בין בני האדם. הם מחולקים לפי צבעים, כשבראש עומדים הזהובים שהם בני האדם המוצלחים ביותר ובתחתית (ליטרלי) נמצאים האדומים, שהם עבדים.

דרו הוא אדום. הוא בן 16. זה נשמע די צעיר אבל אדומים לא מאריכים ימים, אז בגיל 16 הוא כבר הספיק להגיע לתפקיד חשוב יחסית ולהתחתן.

הוא חי מתחת לאדמת מאדים וכמו כל האדומים בסביבה, הוא עובד באיסוף של חומר שבעזרתו תהליך ההארצה אפשרי.

באותו היום הוא היה בטוח שיצליח לאסוף מספיק כדי שיזכו באספקה גדולה יותר. הוא היה בטוח שיצליח להביא יותר אוכל לאישתו או (כן זה השם).

אבל באותו היום, לא רק שהוא לא זוכה, הוא נאלץ לספוג מלקות, לראות את אישתו סובלת גם היא ולבסוף לאבד אותה.

שום דבר לא הכין את דרו ליום שבו הכל ישתנה. שום דבר לא הכין אותו למה שהוא עוד עתיד לעבור.

הוא עומד לעבור מסכת עינויים, לאבד את עצמו ולאמץ זהות של זהוב. הוא יעשה הכל כדי להיות אחד מהם, להידמות להם, להישמע כמותם,

הכל, רק כדי שמותה של אישתו לא יהיה לשווא.

הספר הזה חיכה לי על המדף בסבלנות כמה חודשים. קיבלתי המלצה מחברה ושמרתי אותו בצד למתי שיתחשק לי ספר שאני בטוח אוהב. זה ספר ראשון מתוך חמישה, עכשיו אני מתבאסת שהתחלתי לפני שדאגתי שיהיה לי המשך  

הספר הזה הוא דיסוטופיה בנינוח של מיתולוגיה . יש מעמדות, יש שולטים, יש עבדים, יש מרד, יש שמות יווניים, יש תכונות של אלים. בקיצור, כל היאמי.

אחד הדברים שהכי אהבתי בספר היה שהגיבור הוא גיבור. כן. בן. זה שינוי מרענן אחרי כל הספרים האחרונים שקראתי, למרות שאני מאוד אוהבת גיבורות. זה התאים למניע, זה התאים לסוג הספר. ממש נהנתי מהדמות של דרו. האמת שגם שאר הדמויות בספר מעולות, הרגשתי שלכל אחת יש אופי משלה ונהנתי מכולן.

בניית העולם מעולה. הוא לא מסובך מידי, אבל הייתה חוקיות ברורה והבנתי למה דברים קורים. לי אישית זה מאוד חשוב בספר כי לא תמיד זה שהסופר אמר שזה הגיוני הופך את זה להגיוני בעיניי.

העלילה מרתקת ומעוררת הרבה רגש. אני כן אגיד שהספר רווי באלימות, חלקה אפילו הייתה קשה לקריאה. זה ספר מלחמה, ספר שבו המטרה מקדשת את האמצעים ולפעמים האמצעים מקיזים הרבה דם.

מזכיר קצת את משחקי הרעב, אפילו היה לי קצת וויב של חרמש. הכתיבה טובה, דמויות מעולות, עלילה סוחפת. מה כבר אפשר לבקש יותר בספר?

עדן עבודי

עדן, אמא לשלוש נסיכות תולעת ספרים בין הבישולים והכביסות. מלמדת את בנותיי שספרים הם מסע של חלומות, תקווה, מנגינה ואהבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן