Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
מקלובה
תגית:
סופר/ת:
סוגה:
מוציא לאור:
ספר:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 317
מקלובה - "הפוכה" בערבית - היא תבשיל ערבי-פלסטיני של אורז, עוף וירקות בסיר, שלפני ההגשה הופכים אותו על מגש רחב. ומהצעד הזה אין חזרה. מקלובה -  אהבה הפוכה הוא סיפור אהבה במציאות מתעתעת, דוקו-דיאלוג בשני קולות של גבר ואישה, שהכול מבדיל ביניהם וכלום לא יכול להפרידם. אוסמה, איש אקדמיה פלסטיני, מכור לחופש ולַספֵק, חי ומלמד ברמאללה, אך למעשה כלוא בה - מנוּע מלצאת ממנה, כי אז יהיה מנוע מלחזור. "... סגרתי את החלון. ביקשתי שלא תדבר עברית ברחוב. שלא תתלבש בצורה מסוימת. שלא תרוץ באזורים מרוחקים. ואז שנאתי את עצמי..." שָֹרִי, עורכת דין ישראלית-אמריקנית, אצנית אולטרה-מרתון. תשוקתה לחופש התנועה מניעה את מאבקיה המשפטיים מול הרשויות בישראל ומובילה אותה לחצות בריצה את מרחבי הנוף המצולק והיפהפה של הגדה המערבית. "...אסור לך ללכת לשם!" קרא אלי אחד מנהגי המוניות – וכשהשער המסתובב פלט אותו ואת המזוודה שלו, חיבקתי אותו. יש לנו זמן עד שבע בערב, שעת הפקיעה של היתר הכניסה שלו לישראל. לקחתי את ידו והובלתי אותו למכונית..." מקלובה, אהבה הפוכה חושף את סיפורם של איש אחד ואישה אחת שהחוק הפגיש ביניהם. אבל אהבתם הוּצאה מחוץ לחוק - ואת החוק הזה הם החליטו להפר. שָֹרִי בשי היא עורכת דין ופעילת זכויות אדם. בעלת הבלוג "אום פורת" (www.ummforat.com).

מקלובה למי שלא מכיר זהו תבשיל ערבי שיש בו הכל מהכל. שכבות נדיבות של עוף ובשר, אורז ותפוחי אדמה. יש כמה דרכים לעשות אותו אבל תמיד תמיד יוגש הפוך. כשקוראים את הספר מבינים ישר את ההקשר למקלובה.

אוסאמה נולד בעזה, במחנה הפליטים ג'באליה. כל הילדות שלו ובתחילת שנות העשרים הראשונות הוא היה בטוח שכולם חיים כמו שהם חיים, בעוני ובדלות. עם זה שהתבגר הבין שיש חיים אחרים מחוץ לרצועת עזה, חיים טובים הרבה יותר. בגיל 38 הוא התקבל ללימודים גבוהים בלונדון והוא החליט לחיות את החלום, אישתו ובנו היו אמורים להצטרף אליו בהמשך.
הם לא הצטרפו ואוסמה הרגיש צורך לחזור לרמאללה לפני שסיים את לימודיו בלונדון הנוחה והשקטה. הוא חזר גם בלי התואר הנכסף וגם בלי המשפחה שלו, הוא נפרד מאישתו.

השניים נפגשים כששרי היא היועצת של אוסאמה בעינייני תנועה כשהוא רוצה לנסות להגיע לרצועה או לצאת מישראל כדי ללמוד או לעבוד. לאורך כל הדרך אוסאמה הרגיש שהיא מבינה לליבו ושלמרות הכל יש להם דברים משותפים.

שרי היא עורכת דין ישראלית שבמקום להשתלב כעוזרת משפטית בירושלים היא בחרה להקים עם קולגה את ארגון 'גישה', פרוייקט של מתן סיוע משפטי בתחום חופש התנועה בשטחים.

לאט לאט הם מתקרבים האחד לשני, שרי עוזרת לו במה שהיא יכולה והם מגלים כשהם בנפרד (למרות שכמעט ולא בילו יחד), הם מתגעגעים האחד לשניה.
לאוסאמה הרבה חששות באשר לרגשות שלו. איך יכול להיות שיהיה עם שרי בקשר בעוד הוא כלוא ברמאלה והיא חופשיה? מדוע שתרצה אותו מעבר ללקוח או סתם ידיד?

אמנם הפרידו בניהם רק 60 קילומטר אך זה היה הרבה יותר. הפרידה בניהם מדינה, הפריד בניהם גבול, הפרידו בניהם דיעות קדומות ובעיקר הפרידה בניהם המציאות.

מה אתם חושבים, האם הצליחו למצוא את הדרך לחיות יחד? האם האהבה ניצחה למרות כל הסיכויים?

לא תקראו, לא תדעו! אמנם לא התחברתי לכתיבה שהרגישה לי בוסרית ולא ממוקדת אבל בהחלט התחברתי לסיפור האנושי שנגע לליבי. לצערי אני מניחה שיש עוד לא מעט סיפורים דומים בסיטואציות כאלה או אחרות.
הספר מספר על הקושי של הפלסטינאים (מודה שהרגשתי לעיתים באופן חד צדדי), קושי שהוא אובייקטיבי לכל הדיעות. הם חיים במציאות קשה מאוד ולצערי פתרון לא נראה באופק. צריכים לקרות כל כך הרבה דברים יחד כדי שהמציאות באיזור תשתנה…

 

שרון בצלאל

אמא לשלושה, אין לי דקה לנשום אבל בולעת ספרים כאילו אין מחר.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. שרי בשי

    תודה רבה, רבה לך, שרון, על הסקירה המנומקת היטב ועל הקריאה המעמיקה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן