מקום
אינני יודעת כיצד יד הגורל כיוונה אותי לקרוא שני ספרים ברצף אודות חיי היהודים בתקופת השואה בהולנד. הספר הנוכחי "מקום" – מביא זוויות ראייה שונות של שלוש דמויות בזמן נתון של תשעה חודשים בין 1942 ל- 1943.
מארטי דה-יונג בחורה הולנדית עובדת בבר של דודה שלה "המלח הזקן" שמו . את הבר פוקדים לא אחת קצינים גרמנים המזמינים את ארוחתם או מפיגים את זמנם הדחוס במשקה חריף. מארטי בחורה זהירה, יוצרת קשר ידידותי עם אחד הקצינים דיטר באואר ד"ר לפילוסופיה בעברו. הוא מעניק לה באחד הימים ספר פילוסופי של שופנהאואר. באותה עת שבה "נרקמת " לה הידידות בין השניים, עובד במטבח הבר היינריך מנדלסון . יהודי שברח מגרמנייה. מארטי ודודתה משכנות אותו בחדר עד אשר יום אחד מקבל היינריך צו המחייב אותו להתייצב בבית התיאטרון היהודי. שם היו מרכזים את היהודים לפני ששלחו אותם למחנה וסטרבורק. מארטי והיינריך בנו מערכת יחסים זוגית ובצר לה אודות הצו שקיבל אהובה, פונה מארטי לדודה תיאו. לתיאו משרד רחב ידיים. השניים יוצרים ובונים להיינריך חדרון המהווה מסתור . בתוך הארון בחדרון, בונה תיאו תא מסתור נוסף לעת הצורך.
מארטי פקדה את מקום המסתור פעמיים שלוש בשבוע , הביא לו מזון ומדי פעם ספר. היא כינתה את אהובה "צולל"- אונדרדאוקר. "הצולל- המת- החי. רוח רפאים. האיש ללא שם. האיש משום מקום". מרגע שיצלול במחבוא, לא יראה אותו איש מלבדה. בזמן שהותו בתא מתרגם היינריך את "התופת" מתוך הקומדיה האלוהית של דנטה. שם מופיע המושג צולל.
חלפו להם הימים הרבים והיינריך מחליט לזנוח מעט את התרגום לטובת כתיבת יומן מעין תמונות מחייו. אותו כתוב בגוף שלישי.
זיגי פפרמן יהודי הנחוש להינצל ויהי מה , חמק ממקום מסתור אחד למשנהו עד אשר נתפס ומגיע לנקודת האיסוף בתיאטרון היהודי. אופטימיסט, מנסה בכל דרך להיות מקושר לחברי הוועד היהודי, מסייע בחלוקת המזון, דואג למזרנים ולכל מה שנדרש ובלבד שיצליח לצאת לחופשי.
גילוי מרעיש גורם למארטי לסכן את חייה. מה היא מגלה? ומה הקשר בין שלוש הדמויות המרכזיות בסיפור? זאת הקורא יצטרך לגלות בעצמו.
ספר גדוש תיאורים פילוסופיים אשר הכבידו עלי מעט את הקריאה.
