Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
מפחיד מה שחיוך יכול להסתיר
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 374
"הבעל שמעלה תמונה של אשתו אבל לא הסתכל לה בעיניים כבר שנתיים, האישה שכותבת 'בעלי זכיתי' אבל יודעת שהוא עסוק מזמן ב'פרסים' אחרים, ההיא שמברכת על הזריחה מקופנגאן אבל בתוך תוכה שוקעת, וההוא עם מיליון החברים בפייסבוק אבל בלי חבר אחד לקפה. כולנו עוברים את חיינו בלהראות לעולם את החיים המזויפים שלנו בפרצוף המזויף שלנו והכול רק כדי לקבל אישור מהמזייפים האחרים שזיוף זאת הנורמה החברתית החדשה..." לדניאל מרסר, בן למשפחת אצולה מצפון תל אביב, יש הכול: אישה יפהפייה, בית מרהיב, רכב חלומות, ובעיקר – את שם המשפחה הנכון. בגיל 40 דניאל מחליט לשים קץ לחייו. רני בראל, עיתונאי חוקר בעיתון המוביל במדינה, בן כיתתו של דניאל מרסר, מחליט להיכנס לעומק הפרשה. במסע קצבי, מותח ומפתיע הנע על קו לונדון וישראל, הוא מצליח לחשוף את פרצופה של מדינת תל אביב, לנפץ נורמות חברתיות, ומעל לכל להראות את המרחק הבלתי נתפס בין מה שאנחנו משדרים כלפי חוץ לבין מי שאנו באמת מבפנים. אלון צ'צ'יק, ברומן ביכוריו, מציג קול עכשווי, סוחף ומעורר מחשבה, תוך שימוש בהומור, בכנות ובשפה ישירה.

דניאל מרסר, בנו של ראובן מרסר- איש בעל השפעה גדולה במדינת ישראל, נמצא ירוי ברכבו. כשנמצא הפתק בתא הכפפות שלו, כולם מבינים שזו התאבדות. רני בראל, עיתונאי ומי שלמד בעבר עם דניאל, לא מבין למה אדם כמו דניאל, שיש לו בעצם הכול, יחליט לשים קץ לחייו. הוא מחליט לבחון את הפרשה ומבין שמתחת למסכות, המציאות נראית אחרת לגמרי.

כשראיתי את הספר הכריכה משכה לי את העין, אבל אני מנסה להתרחק כמה שיותר מספרי מתח, כי כולם כבר אותו דבר, ולא משנה כמה קראתי קשה להפתיע אותי. אבל משהו בספר הזה היה אחר. אני כמעט ולא מוצאת ספרי מתח ישראליים, והספר הזה הוא פשוט ישראלי.

מרגע שהתחלתי את הספר היה לי קשה לעזוב אותו, בפעם הראשונה שסגרתי אותו מתחילת הקריאה, כבר הייתה שעת ערב מאוחרת, וידעתי שאם אפילו אציץ עליו כנראה שכבר לא אשן באותו לילה, אז שמתי אותו בחדר אחר כדי שלא אתפתה. בפעם השנייה שפתחתי אותו, לא הצלחתי לעצור, העלילה מסובכת וצריך לקרוא בדקדוק כדי לעקוב אחרי הפרטים במתגלים. הפעם, בשונה מספרי מתח אחרים, בכלל לא ניסיתי לחשוב לאן העלילה תתפתח, ידעתי שאין לי סיכוי לנחש, וצדקתי בהחלט, בכל פעם שנראה שהסיפור מגיע לסיומו, צצה הפתעה חדשה.

יש בספר ביקורת על החברה שאנחנו חיים בה, על היחס שלנו לעולים חדשים, על שחיתות שלטונית, ועל נפוטיזם. הביקורת הזו ברורה יותר בספר, אבל הרגשתי שיש גם ביקורת סמויה על עולם העיתונות, על 'הפורנו התקשורתי' שתמיד מנסה להשיג את כל הפרטים על כל מוות- רצח או התאבדות, אמנם פה זה הוביל לפרשה מסעירה, אבל בחיים שלנו זה נמצא גם סתם ככה, כדי שכולנו נדע. יש פה גם ביקורת על טאטוא מתחת לשטיח, ועל כמה שסודות יכולים להזיק, אבל זוהי קריאת השכמה לחברה שלנו, כסף ומעמד זה לא הכול בחיים, מתחת להכל יש גם בני אדם עם רגשות ומחשבות שלעיתים כלואים בתוך השם שלהם, בלי יכולת לברוח.

דבר אחד משמעותי היה חסר לי בספר, הרבה פעמים נפתחו משפטים או פסקאות בלי המילה הפשוטה 'הוא' כאילו נשמטה, ידעתי להשלים אותו בעצמי, אבל זה הפריע לי לרצף הקריאה. הספר לא נקי אבל לא גס מידי, ומי שמפריע לו יכול לדלג בקלות על הקטעים בלי שחווית הקריאה תיפגם. הספר מתאים לכל מי שאוהב מתח, פוליטיקה ואת החברה הישראלית.

שורה תחתונה: ספר מתח ישראלי שמעמיד מראה מול החברה שלנו.

אהבתם? שתפו!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן