משפחתו של דויד שגדל במינסק נספתה בשואה. הוא עלה לארץ ישראל בדרך לא דרך, הוא חלם על ירושלים, העיר שעליו דיבר אביו ללא הפסקה ולא זכה להגיע אליה.
כמה שהוא חיכה לראות את יופיה רק שהוא לא תאר לאיזו מציאות הוא יגיע כשהוא יעשה את העליה.
הזמן הוא זמן הכרזת המדינה כמדינה יהודית, המקום הוא ירושלים הסיטואציה היא שהערבים יעשו הכל כדי לסכל את הקמת המדינה הצעירה, הם מנסים לחסל את היהודים.
דויד, לוחם חזק עם רצון להגן על מדינתו בכל מחיר, לוחם שהיה פרטיזן בבלראוס, שנלחם גם בבריטים ששלטו בישראל הפעם ילחם בכל כוחו בערבים שהורגים את היהודים ומטילים מצור על הדרך שמובילה לירושלים.
יחד עם אהובתו שושנה ועם לוחמים נוספים שהתגייסו הם יוצאים למשימת חייהם.
הספר מתאר את המאמצים שלהם להגיע אל רב המרצחים אל חוסיני. הם חוברים לאנשים הנכונים בין אם הם בריטים ובין אם הם ערבים. הכל בעורמה ובתחבולות ובזהירות רבה שלא להחשף.
תוך כדי הקריאה אנחנו נחשפים לאווירה האותנטית של התקופה אם זה מבחינת היישובים והאופי של ירושלים באותה תקופה, אם אלו הדרכים שהיו אז ואם זה אורח החיים הכל כך שונה שהיה אז.
תוך כדי סיפורי הגבורה של השניים ושל חבריהם השונים שהיו שותפים למעשים ההירואים שלהם אנחנו נחשפים למערכת היחסים היפה של דויד ושושנה. הם גרו יחד, לחמו יחד ובעיקר חלמו על עתיד משותף. הם לא שכחו לרגע את העבר שלהם, מה שדחף אותם קדימה גם להציל את המדינה היקרה שלהם וגם לאהוב ולהקים משפחה.
אתם כבר יודעים שהם הצליחו, הרי יש לנו מדינה. מה שאתם לא יודעים זה מה הם עברו בדרך ומה קרה למערכת היחסים שלהם.
התשובות כמובן בספר שלפניכם.
חייבת לציין שאני אוהבת לקרוא על התקופה ודיסקין מכניס את הקורא לאוירה אבל מודה שלא הצלחתי להשאב עד הסוף ולהסחף כמו שציפיתי, הרגשתי שהעלילה היתה עמוסה מעט והיה לי חסר רקע על הדמויות מה שהיה גורם מבחינתי לעלילה להיות שלמה יותר.
כשסיימתי את הספר חשבתי לעצמי שגם היום, אחרי כל כך הרבה שנים ואחרי כל כך הרבה מים שזרמו בנהר, אנחנו עדיין נאבקים על קיומה של המדינה שלנו. מאבק אחר אבל לא פחות קשה.
