מסע החורף של ארני פרייס – סקירה של חוי הראל

ארני הוא קיבוצניק קשיש המאושפז בבית חולים, באחד הלילות מודיעים לחנקה, המוגדרת כאשת הקשר שלו, כי הוא נעלם – ברח מהמחלקה באופן תמוה, כיוון שבקושי מסוגל לעמוד על רגליו, ואיש אינו יודע לאן..

בחוץ גשום וקר, האדמה בוצית ומעט טובענית אך חנקה יודעת כי מדובר בפיקוח נפש ועליה לגייס במהירות את מיקה ואת אדון קלמנוביץ לחיפושים אחריו.
לחבורה מתווסף זאביק ויחד הם מנסים לטכס עיצה היכן ארני יכול היה להיעלם.

כל אחד קשור לארני בצורה אחרת, כל אחד שייך לדור אחר, והניסיונות לאתר אותו מעלים בכל אחד זיכרונות וקונפליקטים בלתי פתורים, חלקם קשורים בארני וחלקם לא.

זהו ספר נוגה המעלה סיפורים קשים ועצובים, כל אחד מגיבורי הספר מתמודד עם טרגדיה כזו או אחרת שהתרחשה בחייו, וכולם יחד נאחזים אחד בשני למען המטרה המשותפת.

קולו של ארני גם מובא בסיפור, ארני הכאוב פיזית ונפשית – קול אימו רודף אותו, מלווה בתחושת אשמה קשה, וכל רצונו הוא להגשים את משימת חייו. גם הוא מעלה זכרונות ומנסה לעשות חשבון נפש על גורלו, בדידותו  וחייו.

בספר מתואר גם ההווי האופייני לקיבוץ – המזכירה נירה השתלטנית שיודעת מה קורה אצל כולם, הדוורית שמקפידה לקרוא את המכתבים של כולם וכך להחליט מי יקבל את המכתב ומי עדיף שלא, גם הדור המבוגר – חבריו של ארני מיוצגים בסיפור כל אחד ואופיו, כל אחד ודעותיו..
המלחמות בין הדור הצעיר למבוגר, בין אלו שהמעוניינים לשמור על אופיו המקורי של הקיבוץ לבין אלו שדוגלים בהפרטה, ה"ביחד" מול הלבד.

חלק מהסיפור בנוי גם מהזיות וסיוטים, אך ברובו הוא סיפור ריאליסטי המבוסס על אסונות וטרגדיות.
העברית בספר ייחודית ומקסימה, אם כי הוא אינו מסוג הספרים הקלים לקריאה, וקראתי אותו בהפסקות.
מיכל פורת מצליחה לתת לכל דמות את העומק הראוי לה, היא מתארת את הרגשות והתחושות של ארבעת הדמויות העיקריות בספר, כל אחת באופן הייחודי לה, כשהרגעים הדרמטיים מתוארים באופן נוגע ללב.

בשורה אחת: הווי הקיבוץ, עברית מיוחדת וזיכרונות מפעם – חובבי הסגנון ייהנו ממנו!