מסע אל החיים הוא ספר שמתפלסף עם המוות.
למשרדו של נתן דל אמיקו, עו"ד שאפתן ומצליח מגיע דר' גראט גודריץ', רופא בכיר. הוא מתיישב מולו ומתחיל לדבר איתו על המוות, על החיים ועל הזמן החולף ואובד. הוא אומר לו שיוכל להיות לו לעזר. שהוא בא להעביר אליו מסר.
מסתבר שדר' גודריץ' הוא שליח. שליח זהו אדם רגיל היכול לראות מתי בן אדם הולך למות לפי ההילה המשתנה שלו. אגב, דבר זה גם מופיע ביהדות, ששלושים יום לפני שהאדם נפטר ההילה שלו מסתלקת, חשוכה. אומנם בספר שלנו זה הפוך, רואים הילה לבנה מוארת, אך יש לנושא אחיזה במציאות.
"מי שמאמין שהוא שולט בחייו, לא רוצה שיערערו על תפיסת המציאות שלו" עמ׳ 75
נתן חושש לגורלו אך לא מאמין לדברי הרופא. הוא טיפוס ראליסטי, מחובר לקרקע ולא מאמין בשטויות כאלה. אך כאשר שני אנשים שדר' גודריץ' הזהיר את נתן לגביהם, אכן מוצאים את מותם. נתן מתחיל לחשוש, לדאוג לעצמו ולחשב מסלול מחדש.
"קריירה היא דבר נהדר, אבל אי אפשר להתכרבל איתה בלילה קר" (מרלין מונרו) עמ׳ 21
נתן הוא גרוש ואב לבת, הוא היה נשוי לאהבת חייו, מלורי. האהבה לא מתה אך היא נדחקה לקרן זווית בגלל הצורך של נתן להוכיח את עצמו, לצבור מעמד והרבה כסף. הקריירה התובענית באה על חשבון הזוגיות והמשפחה, וכעת במצבו החדש הוא חושב על אישתו ובתו וצער גדול ממלא אותו לראות עד היכן העניינים התדרדרו.
הוא לוקח חופשה מהמשרד ומהעבודה.
"המודעות למוות המתקרב דוחפת אותך לחיות אחרת, לטעום מלוא הפה את רגעי החסד שנותרו, ולעשות הכל כדי לחיות עוד קצת." עמ׳ 145
נתן רוצה לבלות יותר עם בתו, לנסות לתקן את היחסים עם גרושתו, שמבחינתו היא עדיין אישתו. הוא מעולם לא הוריד את טבעת הנישואים, והאהבה פועמת חזק בליבו. ובמירוץ הזה נגד הזמן הוא נחשף לחולים סופניים ורואה את ההשלמה שלהם. הוא. שתמיד בשליטה, שהכל אצלו מתוכנן וידוע מראש מוצא את עצמו מול שאלות קיומיות ללא מענה ותחושות של חרדה וחוסר אונים.
ולחשוב שלא פעם התלונן על חייו: יותר מדי עבודה, יותר מדי מיסים, יותר מדי אילוצים…. זאת בדיוק הבעיה עם המוות: הוא מעורר בך שאלות קיומיות כשכבר מאוחר מדי. עמ׳ 149
הצורך של נתן "לסגור פינות" יוצר סיטואציות מאוד מרגשות, עם בתו, אישתו והוריה, המזכירה שלו ועוד. גם בספר זה גיום מוסו מפתיע בטוויסטים מעניינים ומפתיעים.
המוות כשלעצמו אינו רע, אלא משימות שלא הושלמו" עמ׳ 281
את הסקירה אני מקדישה לזכרה של דודתי רחל ברונפלד ז"ל. את ההודעה על מותה קיבלתי כשסיימתי לקרוא את הספר והתחלתי לכתוב את הסקירה. פתאום הכל קיבל משמעות נוספת וחזקה יותר.
