מאז ומתמיד הייתי מרותקת להיסטוריה וכל מה שקשור בה והרי ידוע שבלי העבר שלנו ובלי להפיק לקחים מהעבר, העתיד שלנו לא מובטח והוא לוטה בערפל.
בספרו החדש "מנהיגי ציר הרשע" מתמקד הפעם עופר ריחני בשלושה רשעים שהטילו חותם כבד על דפי ההיסטוריה: מוסוליני, היטלר וסטלין.
בניטו מוסוליני היה אכזר ומרושע כבר בילדותו, הוא התעלל בבעלי חיים, יזם מריבות, התאכזר לבני אדם, היה מאפיונר מגיל צעיר וטיפוס בעייתי שלא הסתדר אפילו עם הוריו.
מוסוליני היה מהפכן ומנהיג בנשמתו אך הוא לא לקח את התכונות האלה למקום טוב אלא נלחם כדי להפיל את הממשל באיטליה, הוא התגייס לצבא האיטלקי ולאחר שנפצע ועזב את הצבא הוא התחיל להיכנס לפוליטיקה.
בשנת 1919 הוא ייסד את התנועה הפשיסטית וכך התחילה דרכו של רודן חדש. מוסוליני הנהיג שלטון שמבוסס על טרור.
כשהיטלר עלה לשלטון בגרמניה, מוסוליני ראה בכך הזדמנות מצוינת לחבור לציר הרשע של הנאציזם ולקבוע גבולות חדשים באירופה.
בשנת 1940 הצטרפה איטליה למלחמת העולם השניה והכריזה מלחמה נגד צרפת ומכאן המצב רק הלך והדרדר.
אדולף היטלר נולד באוסטריה לאב דייקן, אלים, קפדן ועצבני.
בבגרותו רצה היטלר ללמוד אומנות אבל הוא נדחה על הסף, הוא היה כישלון בכל מה שעשה והוא חי בעוני ודלות.
המצב העגום בו הוא היה שרוי עורר בו את הכעס והשנאה כלפי היהודים שהצליחו בכל דבר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה היטלר התחיל להיכנס לתוך העולם הפוליטי ולנאום במחתרת מטעם מפלגת הפועלים הגרמנית.
הוא החל לסלול את דרכו הפוליטית והמתלהמת וביסס את מעמדו עד שהגיע לדרגה של ראש המפלגה הנאצית בשנת 1921.
מוסוליני שימש מודל חיקוי להיטלר והוא קיווה לעלות לשלטון כמוהו, נקודת התפנית התרחשה כאשר היה משבר כלכלי בשנת 1929, היטלר ידע לנצל הזדמנויות וכך הוא מצא את עצמו כקנצלר גרמניה בשנת 1933.
שלטונו של היטלר היה אפל, קודר ומרושע וכל השאר היסטוריה.
יוסף סטלין נולד בגרוזיה, הוא למד בבית ספר מדכא אבל למרות כל הקשיים הוא היה תלמיד טוב ומוכשר.
סטלין הושפע מאד מתורתו של קרל מרקס והוא אף הצטרף לארגון הסוציאל דמוקרטי.
הוא הושפע גם מלנין וחבר אליו ובהמשך הצליח בדרכי עורמה לסלול את דרכו לשלטון ואף תפס את מקומו של לנין לאחר מותו.
סטלין התגלה כעריץ, שליט אכזר שרצח מיליונים ולא ריחם על מתנגדיו.
הוא סייע לרפובליקה הספרדית במהלך מלחמת האזרחים בספרד ואף כרת ברית עם גרמניה הנאצית מתוך פחד אבל בסופו של דבר יצא למלחמה נגדם והוא זה שנחשב הגיבור הגדול במלחמת העולם השניה לאחר שהצליח להביס את הגרמנים אבל בסופו של דבר הוא היה אכזרי לא פחות מהם וכך גם חייליו.
שלושת השליטים הרודנים והרוצחים הללו שינו את פני ההסטוריה, היה להם הרבה דם על הידיים אבל זה לא הזיז להם כי מטרתם היתה אחת: לכבוש, לכבוש ושוב לכבוש וכנראה שמבחינתם הכל היה מותר
באהבה ומלחמה אבל בעיקר במלחמה והם חרחרו מלחמה מיום הולדתם ועד יום מותם. נהנתי מאד לקרוא את ספרו הקודם של עופר ריחני – שואה הכרוניקה ונהנתי לא פחות לקרוא את הספר הזה
הרגשתי שהשכלתי ושוב הזדעזעתי מחדש עד כמה הרשע יכול להרחיק לכת כדי להשיג את יעדו, זה מסוג הספרים שאני קוראת להם: ספרים שחייבים לקרוא!
קריאה מהנה.
