האהבה משקה את הבן אדם ומי שאהבה לא זורמת לו בגוף, מתייבש.
את הספר הנפלא "מלכת היופי של ירושלים" קראתי לפני מספר שנים ומאד התרגשתי מהעלילה, הדמויות, סיפור האהבה המוחמץ והתרבות הספרדית שנגעה ללבי, החלטתי לקרוא אותו בפעם השניה כי זה
מסוג הספרים שאני חייבת לשמור בעמוד הסקירות שלי ולהיזכר בו בכל פעם מחדש.
עלילת הספר מתארת ארבעה דורות במשפחה אחת, הכל מתחיל כאשר רפאל ארמוזה עוזב את טולדו ומגיע לירושלים ומתערבב עם הספניולים שישבו בעיר העתיקה ובטעות מתאהב בנערה אשכנזיה אך מתחתן בשידוך ולא מאהבה עם רבקה מרקדה שהיתה מאותה עדה כמוהו (נשואי תערובת היו אסורים באותה תקופה, אפילו אבא שלי עבר בסתר בדיקה ע"י ההורים של אמי כדי לוודא שהוא ספניולי מבית טוב).
רוזה היא נערה עניה ולא יפה מירושלים שחייה האומללים משתנים ברגע אחד כאשר היא נבחרת ע"י מרקדה ארמוזה האמידה להיות הכלה של בנה יפה התואר, גבריאל שנחשב באותה תקופה לבחור הכי
מבוקש בירושלים. אבל לא כמו סיפור סינדרלה, אהבה גדולה לא היתה שם וכל השנים גבריאל נוטר טינה לרוזה שהיתה אישה טובת לב וחרוצה על כך שבגללה איבד את אהבת חייו האשכנזיה רוח'ל
(ההיסטוריה חוזרת על עצמה).
רוזה וגבריאל חווים יחד עושר,עוני, מלחמות על הבית כשתורכים, הבריטים והערבים נלחמים על ירושלים,
נולדות להם שלוש בנות: לונה, רחליקה ובקי, כל אחת מיוחדת בדרכה: לונה היא היפה מכולן ונקראת בפי כל: "מלכת היופי של ירושלים", רחליקה חכמה ובקי טובת לב ורחמנית.
השנים עוברות, הבנות גדלות, החיים בירושלים לא קלים באותן שנים, המדינה עוברת תקופות צנע ומכאוב, מלחמות עקובות מדם, מחתרות שפועלות מתחת לפני השטח ואנגלים שלא מוכנים להסתלק
ולא נותנים ליהודים מאירופה לעלות לארץ ובתוך על הקלחת הזאת, משפחת ארמוזה משתדלת לשרוד ולהזיק מעמד ולא ליפול מגדולתה.
העלילה מסופרת דרך קולה של גבריאלה, בתה הבכורה של לונה שמשתוקקת לגלות את הסוד שאופף את נשות המשפחה ותוהה מדוע יש קללה שרובצת על ראשן ועוברת מדור לדור בה הגברים
במשפחה אוהבים תמיד אישה אחרת.
כשקראתי את הספר לראשונה התאהבתי בעלילה ובבנות ארמוזה היפות, צחקתי מאד מהמילים בלדינו שכל כך הזכירו לי את בית אבא וסבתא (ספטוס, קירידה, באסטה, אבלסטינה, וואי דה מי, איז'ה מיה, פאסנסיה,
טרונצ'ו, ויזינה, דרומיינדו, דשה מה, בוראצ'ו, ספונג'דור וכו') והתרגשתי מאזכור המאכלים שייחודיים לעדה הספרדית (סופריטו, וובוס חמינדוס, בורקיטס ממולאים גבינה) חשבתי שבקריאה השניה
הספר פחות ירגש אותי אבל עדיין בכיתי וצחקתי בדיוק כמו בפעם הראשונה.
את הספר הזה אסור בתכלית האיסור לפספס – פשוט תענוג צרוף!
קריאה מהנה.
