Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
מלכוד 67
תגית:
סופר/ת:
סוגות: ,
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2017
מס' עמודים: 224
המחלוקת על עתיד שטחי יהודה ושומרון מטלטלת את ישראל. המחלוקת נובעת מזרמים רעיוניים תת־קרקעיים שפרצו לשיח הציבורי לאחר מלחמת ששת הימים, התנגשו בעוצמה זה בזה וקרעו לגזרים את החברה הישראלית. במרוצת חמישים השנים שחלפו מאז המלחמה הפכה המחלוקת מוויכוח על רעיונות לקרב בין זהויות. השיחה הישראלית התמוטטה. מלכוד 67 הוא מסע לחקר הרעיונות והזהויות הללו. "מלכוד 67" צולל אל הפילוסופיה שביסוד הפוליטיקה, על מנת לנסות לשקם את השיחה הישראלית הפצועה. ״מיכה גודמן מצליח לעשות את הכמעט בלתי אפשרי: לכתוב על נושא טעון ומורכב בצורה סוחפת ולשלוף מנושא מכאיב ונדוש תובנות מפתיעות ומעוררות מחשבה.

ישראלים אוהבים להתווכח, זה ידוע, אבל יש ויכוחים שקורעים את החברה הישראלית מבפנים, בדרך כלל אלו ויכוחים על דת ומדינה, חילונים ודתיים, צדק חברתי, שוויון, וגולת הכותרת פוליטיקה, או כמו שאנחנו אוהבים לחלק את זה, שמאל וימין. נראה לנו תמיד שהויכוחים הם אותם ויכוחים, ושאף אחד לא מעוניין להקשיב לשני, ואולי זה באמת ככה, אבל הוויכוחים עצמם השתנו, והשמאל והימין השתנו גם הם, משהו בשנת 1967 שינה הכול. הספר שלפנינו בוחן את האידיאולוגיות של השמאל והימין, את השינויים שעברו על כל צד, ואפילו מציע גם רעיון לפתרון.

השבוע באחד משיעורי הזום, המרצה שלי דיבר על הספר, כשהייתי אצל דודה שלי בהמשך השבוע (תוך שמירה על ההנחיות) הספר תפס לי את העין. השילוב של שני אלו, והעובדה שקראתי את הספר 'חזרה בלי תשובה' גרמו לי לרצות לקחת את הספר ולהתחיל לקרוא, בייחוד לאור העובדה ש'חזרה בלי תשובה' גרמה לי לפקוח עיניים על כמה מהנושאים שבספר ובעיקר לשמוט את הלסת.

אם אתם זוכרים, ספרי עיון אני בדרך כלל קוראת לאט, וכמו שכבר אמרתי בעבר, יש לי סדר לקריאה, ואני בדרך כלל קוראת לפי סדר ההגעה של הספרים למדף, האחרון שהתיישב על המדף, יהיה גם האחרון בתור לקריאה. אבל את הספר הזה התחלתי לקרוא מיד כשחזרתי הביתה, ולמרות שהוא ספר עיון, הקריאה זרמה לי והייתה מהירה יחסית, וסיימתי אותו בשעות ספורות.

למרות שהספר הזה הוא הראשון של גודמן בסדרה זו, הוא השני שאני קוראת וגודמן מביא בספר את המקורות של האידיאולוגיות בשמאל ובימין, הוא מראה את רגעי המשבר ואת ההתנגשויות ולבסוף הוא גם מציע פתרון כלשהו. אמנם הוא ניפץ לי כמה הנחות יסוד שהיו לי עד כה, אבל הוא גם מסביר את ההיגיון של כל צד, והגדולה בעיניי היא היכולת לא רק להגיד מה לא, אלא להגיד גם מה כן. הספר מתאים למי שהחברה הישראלית מעניינת אותו, שחשוב לו לא רק לדבר אלא גם להקשיב, הוא מתאים למי שרוצה להכיר את הצד שלו יותר טוב, אבל גם להבין את טענות בצד השני, והוא בעיקר מתאים למי שחושב שלמרות כל חילוקי הדעות, בסוף אנחנו עם אחד.

שורה תחתונה: שיח הזהות תמיד נמצא פה באוויר, אנחנו רק צריכים קצת להקשיב ולשמוע אחרת!

רעות אסתר פנקוס

לומדת חינוך, עובדת בסטימצקי ומכורה לריח של ספרים וגם לקריאה בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן