1947, שנתיים עברו מאז סיום מלחמת העולם השנייה, רוב הטייסים שנלחמו במלחמה, ועשו בה דברים מופלאים, העלו את חייהם למסלול רגיל, לימודים\עבודה\משפחה. בארץ ישראל היהודים מקבלים שבשמחה ובריקודים את הכרזת האו"ם על רוב בעד הקמת מדינה יהודית, אבל רק יהודי אחד לא היה כל כך שמח, בן גוריון היה שמו, והוא הרגיש שעומדת לפרוץ מלחמה. ביום המחרת מסתבר שחששותיו היו נכונות, ומנהיגות המדינה של אותם ימים בעזרת ההגנה יוצאים למבצע 'יקום פורקן' מבצע שלימים יביא להקמת חיל האוויר של מדינת ישראל הצעירה.
1947, שנתיים עברו מאז סיום מלחמת העולם השנייה, טייסים יהודים בהתחלה, ולא יהודים בהמשך, שומעים כי מתאספת לה קבוצה שמטרתה לעזור ליהודים הסובלים בפלשתינה, הטייסים הצעירים מחליטים לעקור את חייהם מהיסוד וללכת לעזור למדינה שבדרך, מי ממניעים אידיאולוגיים- זהותיים, במטרה לעזור לבני עמו, ומי ממניעים אישיים יותר, כמו הרצון לחזור ולטוס בשמיים, המתנדבים האלו יהיו חלק משמעותי במערך האווירי של מדינת ישראל בשנותיה הראשונות ויעזרו להציל את המדינה.
כשקראתי את התקציר של הספר, משהו בו משך אותי, בכל זאת סטודנטית להיסטוריה. כשהתחלתי בקריאה, פתאום גם הבנתי שהוא קשור לנושא של העבודה הסמינריונית שלי, מה שהכניס לי עוד קצת מוטיבציה לקרוא. אבל האמת שלא הייתי צריכה מוטיבציה בכלל. הספר הוא אמנם ספר עיון, אבל הוא לא ממש כתוב בצורה כזו, מה שהופך אותו להיות סוחף וזורם בצורה שהפתיעה אותי מאוד. בדרך כלל לוקח לי זמן לקרוא ספרי עיון, ואת הספר הזה גמעתי די במהירות. היו לו אמנם כמה חלקים מסורבלים שלא לגמרי הבנתי אותם, אבל בשביל זה בסוף הספר מופיע ציר זמן שעושה סדר בהכול.
הספר מתאים לאוהבי היסטוריה בכלל, ואוהבי היסטוריה ארצישראלית בפרט, אבל הוא מתאים גם לאוהבי ספרי המתח הישנים. הספר יצא בהוצאת אופוס שבדרך כלל מתמחה בספרי פנטזיה ומד"ב, ומאוד הופתעתי לראות שהם נפתחו לקהל חדש של היסטוריה עיונית. בסוף הספר ניתן למצוא גם תמונות על חבורת המתנדבים (חבורה לא קטנה של בערך 150 אנשים) ומידע נוסף על כמה מהם, ועל אלו שנפלו בקרב.
שורה תחתונה: בשבילי הספר הזה היה גילוי מרעיש על כל הקשור לחיל האוויר הישראלי ולחלק משמעותי במלחמת העצמאות.
