ספר מקסים נוסף של ניקולא בארו. מחבר הספר המרכיבים הסודיים של האהבה (סקירה עליו יש באתר).
גם בספר זה בארו משתמש בעולם שלו כסופר על מנת ליצור סיפור מרגש ויוצא דופן.
ז'וליאן אזולאי, סופר שכתב קומדיה רומנטית והצליח מאוד, איבד את אהובתו שנפטרה ממחלת הסרטן כמה חודשים קודם, ונשאר רק עם בנם ארתור. ז'וליאן לא מצליח להתאושש, הוא גורר את רגליו בשגרה ולא יותר מזה. גם לכתוב אינו מצליח.
"אבל הוא סוג של אהבה שרק מייצר עוד אומללות"
לפני מותה של אלן, אישתו, היא ביקשה ממנו בקשה חריגה, שיכתוב לה 33 מכתבים, כמניין שנותיה ובה יספר לה על החיים בלעדיה. היא מבטיחה לו שזה יביא שינוי לחייו. החודשים חולפים וז'וליאן מתקשה למלא את בקשתה האחרונה. הוא לא ראה בכך טעם. אך בקשה אחרונה היא בקשה שצריך למלא וככה מצא עצמו ז'וליאן יושב וכותב לאהובתו. את המכתבים שכתב הטמין בתא מיוחד שנבנה במצבה לפי בקשתו. היא סיפר לאלן על החיים בלעדיה, כמה קשה לו ועצוב, העלה זיכרונות משותפים והרגיש שהכתיבה מאירה משהו בתוכו ומקלה עליו.
באותו בניין בו הוא מתגורר עם בנו גרה גם חברתה הטובה ביותר של אלן, קתרין. היא עוזרת לו המון עם ארתור ושותפה מאוד לכאבו על מותה של אלן.
באחת הפעמים, עת הגיע לבית הקברות יחד עם בנו, הם פגשו את סופי, אישה העובדת בשיקום מצבות, פסלי אבן וכד'. האישה מאירה להם פנים ומעלה חיוך על על פניו של ז'וליאן. כך יוצא שכאשר הוא מגיע לבית הקברות כדי לשים לאלן את המכתבים, הוא פוגש בה מידי פעם.
יום אחד קרה דבר מוזר. המכתבים נעלמו מהתיבה ובמקומם מצא לב אבן קטן. ז'וליאן הלום, מופתע ומזועזע. האם הלן שלחה לו סימן? האם זה יכול להיות? אם לא אז מי כן לקח את המכתבים? וכך נוצר מעגל בו ז'וליאן משאיר מכתב עבור אלן ובפעם הבאה שהוא מגיע הוא מוצא תשורה והמכתב נעלם.
מרוב געגועים לאשתו, ז'וליאן חושב שיש דברים נסתרים, על טבעיים אך אפשריים. אלכסנדר חברו הטוב מנסה להכניס קצת היגיון בראשו ולהנחית אותו לקרקע המציאות, ללא הצלחה מיוחדת.
מי קורא את המכתבים האישיים שכותב ז'וליאן לאלן? מי מניח עבורו תשורות מרגשות, מעוררות מחשבה ורומנטיות? האם השינוי אותו הבטיחה אלן אכן יתרחש בחייו? והאם לב שבור יכול לאהוב שוב?
ספר מקסים העוסק בהתמודדות עם מותו של אדם אהוב, עם הקשיים והבדידות ותחושת הקץ ולעומתם התמודדות עם כוחם של החיים שממשיכים לנוע וליצור ניסיונות חדשים ואפשרויות חדשות.
קריאה מהנה.
