מיתר סמוי
תגיות:
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2009
מספר עמודים: 156
אביחי, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון בנגב, כותב תזה על קהילה של ניצולי שואה בבאר שבע. הוא מתנדב לסייע בבית הכנסת שלה, מראיין את המתפללים וחושף את עברם. גינתו העזובה של הגבאי המנוח שלמה פוגלמן הסמוכה לבית הכנסת מעוררת את סקרנותו, והוא מנסה לפצח את הילת המסתורין שנרקמה סביבה סיפור חייו של פוגלמן הוא מסע שתחילתו בהונגריה של ימי השואה, המשכו בהתעללות ביהודי בודפשט בניצוחם של אנשי צלב החץ, וסופו בעלייה לארץ, בחיים בה בצל הזיכרונות הקשים ומלחמת הקיום, ועם זה נחמה והתחדשות בחיי הקהילה בבית הכנסת. במיתר סמוי נפגשים העבר וההווה, עולמות של חילוניים ודתיים, צעירים וזקנים, גברים ונשים - שזורים בפיוטים ובמזמורים מחיי עדות ישראל. מיתר סמוי הוא סיפור של זיכרון ותקווה, סיפור של פיוס וחיים בהרמוניה. מיתר סמוי הוא סיפורם של בני אדם שעברו את אימי השואה, בנו מחדש את עולמם והשאירו כאן, בתוכנו, את רוחם ואת נשמתם.

"אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו".

לא באתי עם צפיות גדולות לפני הקריאה אבל הופתעתי לטובה ובגדול ויכולה לומר לכם בלב שלם שמדובר באחד מספרי הביכורים הטובים שקראתי.

הספר מתאר את קורותיו של אביחי, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון שכותב תזה על קורותיהם של ניצולי שואה הונגרים, בעצם חלון זיכרון אל העבר וכול זה בתוך בית כנסת של קהילת שורדי שואה

אביחי מצליח ליצור חברות אמיתית עם המתפללים הניצולים המבוגרים הוא נכנס אל מסע סיפורו של הגבאי המנוח פוגלמן, ששם יש סוד לא מפענח שמעורר את סקרנותו הקשורה לגינתו העזובה שעצי גינתו מסוככים על בית הכנסת הוותיק.

הסיפור בין עבר להווה בשפה קולחת, עכשווית ועשירה מצליח הסופר להכניס אותנו לעולמות השזורים בפיוטים ומזמורים מחיי עדות ישראל לצד דילמות בין חילונים לדתיים. הוא מחזר אחרי הילה שדוחה אותו, ולוקחת את הדברים לאט יותר ממנו...

בסיפור יש אהבה ויש תקווה ויש זיכרון שחשוב היה להנציח סיפורם של יהודים שעברו את השואה הנוראה מכול והצליחו לשרוד ובנו באמונה ותקווה גדולה את ביתם מחדש פה בארץ המובטחת.

"המיתר הסמוי של העבר הנוגה שלח את צליליו אל מיתרי ההווה המנגנים בי" (עמוד 175)

ציפור נודדת שהיא המוזכרת בספר "אדום החזה" כמו שיש בסיפור רובד גלוי המסופר מפיו של אביחי והמתרחש בהווה ורובד סמוי המסופר על ידי מספר ומתרחש בעבר.

ולסיכום הספר קצר וקולע ולא עמוס מידיי בהחלט העביר את המסר של השואה בצורה קלילה, הסיפורים ריגשו וריתקו לא יכולתי להניח לו לרגע מהיד. מומלץ בחום מתאים גם לנוער!

 

אהבתם? שתפו!

סוזן צדוק

סוזן צדוק, נשואה לתמני + נערה מתבגרת, בנוסף סוקרת ספרים חיה בספר ומכורה לסושי.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט