Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
מיתר סמוי
תגיות:
סופר/ת:
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2009
מספר עמודים: 156
אביחי, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון בנגב, כותב תזה על קהילה של ניצולי שואה בבאר שבע. הוא מתנדב לסייע בבית הכנסת שלה, מראיין את המתפללים וחושף את עברם. גינתו העזובה של הגבאי המנוח שלמה פוגלמן הסמוכה לבית הכנסת מעוררת את סקרנותו, והוא מנסה לפצח את הילת המסתורין שנרקמה סביבה סיפור חייו של פוגלמן הוא מסע שתחילתו בהונגריה של ימי השואה, המשכו בהתעללות ביהודי בודפשט בניצוחם של אנשי צלב החץ, וסופו בעלייה לארץ, בחיים בה בצל הזיכרונות הקשים ומלחמת הקיום, ועם זה נחמה והתחדשות בחיי הקהילה בבית הכנסת. במיתר סמוי נפגשים העבר וההווה, עולמות של חילוניים ודתיים, צעירים וזקנים, גברים ונשים - שזורים בפיוטים ובמזמורים מחיי עדות ישראל. מיתר סמוי הוא סיפור של זיכרון ותקווה, סיפור של פיוס וחיים בהרמוניה. מיתר סמוי הוא סיפורם של בני אדם שעברו את אימי השואה, בנו מחדש את עולמם והשאירו כאן, בתוכנו, את רוחם ואת נשמתם.

באר שבע - אוקטובר 2001.
אביחי ברמן הוא סטודנט לתואר שני בספרות עממית, חיפושיו אחר מלגה עקב לימודיו, מובילים אותו ליהודה ארליך, אלמן בן שמונים ושתיים שעובד כגבאי בבית הכנסת שנקרא "שארית ישראל" וזקוק לליווי יומי לשם.
אביחי שלקח סמינר על שורדי השואה זקוק לרעיון לעבודה הסמינריונית שלו ופגישות ההתנדבות שלו בבית הכנסת עם ניצולי שואה יכולים להוות עזרה גדולה עבורו כדי שיוכל לסיים את עבודת המסטר שלו.
הוא מפליג בזכרונותיו אל בית אביו, ברוך, עת פגש לראשונה את חתנו לעתיד מרקדו והתאהב בעולם החזנות ובסלסולים הספרדיים בבית הכנסת למורת רוחו של אביו.

הקהילה כאן קיצונית כל כך.  שם, אצל הרב מרקדו, יש טעם לחיים, יש ניחוח,"  אמר ברוך בזעם עצור.  " ואם אני צריך לבחור, אני בוחר בהם. (עמ' 25)

אביחי מתחיל לראיין את אנשי השכונה בשביל עבודת המסטר שלו ומגלה נופך חדש על סיפורי בתי הכנסת שנבנו באזור ועל הקהילות השונות שאכלסו אותם.
הוא נשאב לסיפור האישי והכאוב של כל אחד מיושבי בית הכנסת ומתפלא כיצד אנשים המשיכו לדבוק באמונתם למרות הזוועות הרבות שעברו באירופה.
הוא שומע גם סיפורים על המריבות והמחלוקות הרבות שסבבו סביב העדות השונות של המתפללים: ספרדים אל מול אשכנזים, צעירים אל מול הוותיקים ועניים אל מול עשירים.

בית הכנסת הזה הוא נקודת החיבור של ההווה עם העבר.  של ארץ ישראל עם הגולה.  של החדש עם הישן.  של העיר עם העיירה.  של השואה עם התקומה, של השכחה עם הזיכרון. (עמ' 57)

לאט לאט זוכה אביחי באמון של אנשי בית הכנסת והוא הופך לחלק בלתי נפרד מחייהם.
הוא נמשך במיוחד לסיפור חייו של שוני פוגלמן, יהודי הונגרי שעבר זוועות רבות ונפטר יום אחד מדום לב אך הגינה הנטושה של ביתו ממשיכה לפרוח למרות שאיש לא מטפל בה מזה שנים.
אביחי סקרן לפתור את תעלומת "הגן הנעלם" של פוגלמן והוא עוד יותר סקרן לגלות מה מסתתר מאחורי הסיפור הידוע בו פוגלמן הציל ספר מבית הכנסת שלו בבודפשט בשלהי מלחמת העולם השניה.

האם יצליח לגלות אביחי את הסוד מאחורי חייו המסתוריים של פוגלמן ולפצח את הסודות מאחורי הפנים והשמות של אותם אנשים שהוא מראיין?

העלילה נעה אחורה בזמן אל עבר סיפור חייו של פוגלמן ובחזרה להווה לסיפור חייו של אביחי, אהבתו להילה היפה והחמקנית, עבודת המסטר שלו, יחסיו עם הוריו, חבריו והקשר החזק שנרקם בינו לבין ניצולי השואה מבית הכנסת.
נשאבתי לעלילה הקסומה של הספר, לסיפורים הכואבים והמרגשים של ניצולי השואה, לחייו של אביחי, לריח התבשילים של שבת ולקסם התפילות של בית הכנסת.

הסופר דב ליפשיץ הצליח להעביר ביד אמן את כל האווירה הזאת לתוך ספרו המרגש.
זהו ספר הביכורים שלו שנכתב בהשראת סיפור בית הכנסת של ילדותו בבאר שבע והוא מבוסס בחלקו על דברים אמיתיים.
דב ליפשיץ הוא בוגר אוניברסיטת בן גוריון בנגב בתולדות עם ישראל ועוסק במידענות ובעריכה ספרותית.

קריאה מהנה

 

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט