את הספר הזה שפטתי לפי הכריכה המקסימה והצבעים הרכים עשו לי ממש כיף להתחיל לקרוא בו, החלטתי לפתוח איתו את השנה החדשה תשע"ט, רציתי ספר מתוק כמו תפוח בדבש אבל המתיקות של הכריכה לא הצליחה לשמור גם בתוך הספר, זה קרוב, ליד לא בדיוק סיפק עבורי את מה שהרגשתי בחיצוניות שלו.
מסופר על זוג נשוי כבר כעשר שנים, קלייר עורכת דין מצליחה בתחומה עם אופציה לשותפות במשרד שהיא עובדת בו, זה לא היה מושא הנפשה, כל חייה חלמה להיות בתחום היצירה אבל הזניחה את זה לטובת יציבות כלכלית וחלומה נשאר רדום מאחור.
ויליאם ובעלה הסגלתן שנמצא תמיד זמין ונוח עבורה, הוא סופר בפוטנציה שרק צריך את הדרייב לפרוץ החוצה, עובד כבלש מכתבים אבודים שהלכו לאיבוד ובמחלקה משימתם למצוא את בעליהם, מאחורי כל מכתב יש סיפור חיים.
מכתבים שמגיעים למחלקה של ויליאם מעוררים את רחשי ליבו והדמות וינטר כל-כך קוסמת לו, שהוא נוטה לבלבל בין מציאות לדמיון, כמה רחוק ילך אחרי הסימנים והאם סימנים אמיתיים או שהם מתעתעים בו?!
לכל אחד מבני הזוג יש תסכול, חוסר התקשורת ביניהם נכונה/שגויה, האם זה יוביל לפיצוץ או שקט תעשייתי, הספר שם לנו מראה מול הפרצוף ומראה שגם אם בזוגיות שכל אחד אחד מאיתנו נוח, לא בהכרח זו הדרך הנכונה לא להתאמת עם האמת!
הפחד הכי גדול שלנו בחיים הוא שינוי, לפעמים שפחות טוב לנו היום זה פחות, אבל זה נוח ומוכר.
