תמיד אמורה להיות מטרה סופית. לא מתחילים משימה בלי יעד מוגדר היטב.
איום של מתקפת טרור עומד מעל שמי לונדון. הסוכן ויל רובי מגוייס למשימה סודית על ידי הממונה עליו רוג'ר וולטון שנקרא גם בשם " איש כחול", שם זה נבע ממעמדו הבכיר בסוכנות.
רובי הוא מכונה משומנת היטב והוא מצליח לנטרל את הטרוריסטים אבל כשהוא חושב שהכל כבר מאחוריו הוא מגלה שוולטון נעלם.
לעזרתו של רובי מצטרפת ג'סיקה ריל, צלפית בקומנדו הימי ובת זוגו לשעבר שנעלמה יום אחד והקשר בין השניים נותק לתקופה ארוכה.
עכשיו שניהם חדורי מטרה למצוא את וולטון בכל מחיר ולשים את העניינים האישיים ביניהם בצד.
וולטון יצא לחופשת דיג בעיירת ילדותו גראנד, שנמצאת בקולורדו ועקבותיו נעלמו, יתכן שלהעלמות שלו אין קשר לזהותו הסודית אבל עדיין כשקצין מודיעין בכיר נעדר, הסוכנות הפדרלית לא יכולה לנוח על שמריה.
אני רואה פה רגישות בטחונית. העולם על סף פיצוץ גם כך, זה ילבה את האש במידה כזאת שאני לא בטוחה שמישהו מאיתנו יודע לצפות את ההשלכות. (עמ' 44)
רובי וריל נוחתים בדנוור ונעזרים בשריף של האזור בעניין היעלמותו של וולטון.
הם מתייעצים עם כמה מאנשי העיירה שהכירו אותו אישית וגם עם בת זוגו לשעבר שמתגוררת במקום אבל אף אחד לא ראה אותו.
הם מבינים מהר מאד שהם הגיעו למערב הפרוע ובעיירה שכוחת אל הזאת, אנשים מסתובבים חופשי עם נשק גלוי, ניאו נאצים מנהלים קהילות סגורות ויש גם דתיים פאנטים, אנשים שמגדלים וסוחרים במרחיאונה וחבורה של שליחים שאף אחד לא יודע בעצם מה השליחות האמיתית שלהם.
ככל שרובי וריל חוקרים יותר לעומק, הם מגלים צדדים חדשים על וולטון, דברים על בגרותו ולידותו בעיירה והם לא יודעים האם ההעלמות שלו קשורה למשהו מקומי או מדיני.
בנוסף לחקירה שעומדת לפניהם, צריכים רובי וריל להתמודד עם היחסים הלא סגורים שלהם והמתח הרגשי ששורר ביניהם.
רובי וריל נכנסים לגוב האריות וכדורים שורקים מעל ראשיהם כשהם חוקרים לעומק את העלמותו של וולטון ומרגע לרגע העלילה רק הולכת ומסתבכת.
לאין נעלם וולטון וע"י מי והאם זה משהו אישי או מקצועי?
מעולם בעבר לא קראתי ספר של דיוויד באלדאצ'י, (זה היה הספר הראשון) אני מודה שזה מחדל אמיתי, ולכן ניגשתי לספר הזה בחששות אמיתיים כי פחדתי שלא יהיה בנינו חיבור אבל להפתעתי
הוא היה עמוס באקשן, קצבי, מרתק ועם סוף מאד לא צפוי. אהבתי את עבודת הצוות בין רובי לריל ואת הדרך שלהם להגן אחד על השני ולהתעלות מעל הרגשות שלהם כדי להשיג את המטרה אליה הוצבו.
דיוויד באלדאצ'י הוא סופר בחסד ואין ספק שהוא יודע להשאיר את הקוראים שלו עירניים לאורך כל הקריאה.
קריאה מהנה.