Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
מחנק
הוצאה לאור:
ספר:
תאריך הוצאה: 2008
מספר עמודים: 316
בעלי ישֵן ואני ערה . ערה לחלוטין. אני יכולה להעיר אותו מהחלום בתנועה אחת חזקהומדויקת. זה בהחלט רעיון מפתה. פתאום בא לי כל כך להכניס לו כזאת בומבה. חשבתי שאתן לחיי הנישואים שלנו דחיפה לכיוון חדש. לפעמים מעשים אומרים יותר ממילים. לכאורה , ליוליה דה חרוט בת השלושים ושש לא חסר דבר. רק לכאורה. נישואיה חסריהתשוקה, משפחתה ונטל עבודות הבית יוצרים אצלה תחושת מחנק ומניעים אותה לקבלהחלטה דרמטית ולהשאיר הכול מאחוריה. מצוידת באומץ, בגלולות ואליום ובכמה בקבוקיבקרדי, היא יוצאת למסע בעקבות חלומותיה ומעִזה לעשות את מה שכולנו רק חולמים עליו.

אני הקו הישר. תמיד ישר. לא מאושרת עד הגג ולא מדוכאת עד עפר.

יוליה דה חרוט עובדת במשרד תיווך ומתגוררת באמסטרדם יחד עם בעלה פאול ושני ילדיה ג'ים ואיזבל.
למראית עין חייה טובים ולא חסר לה כלום אבל עדיין משהו שם חסר, היא לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שהיא התרגשה ממשהו או היתה באמת מאושרת.
חייה מתנהלים בין המשרד לבין הבית והילדים וכל היום היא מתזזת ומתרוצצת.
ניקיונות הבית והצורך לרצות את בעלה הטרחן מתסכלים אותה ומרחיקים אותה בכל יום מהאושר אליו היא מייחלת.
יוליה עובדת כמנהלת חשבונות במשרד תיווך ששייך למשפחתה, אביה ירש אותו מסבא שלה ואחיה שנפטר לפני מספר שנים מסרטן גם ככה לא היה עובד שם כי מעולם לא הסתדר עם אב המשפחה.
העסק מדשדש והמכירות בירידה אבל יוליה יודעת שאביה לעולם לא יודה בתבוסה שלו ולא יפרוש בשיא למרות שהוא היה צריך לצאת לפנסיה מזמן.
יוליה מרגישה מחנק בבית, בעבודה, בזוגיות המקרטעת שלה, היא חולמת לברוח מהכל, לקחת את המפתחות של האוטו ולא לחזור יותר.
היא אישה בת 37 שמעבר להיותה רעיה, אמא ובת להוריה, היא לא חוותה שום דבר הרפתקני עם עצמה ויש לה תחושה שהיא פספסה את הנעורים שלה.

אני מרגישה מחנק, יש לי התקף היפר-ונטילציה, אני צריכה שקית ניילון. אני פוחדת להיחנק.

לאורך כל הדרך, יוליה מרגישה שרוחו של ג'ימי אחיה שכבר מזמן נמצאת בעולם שכולו טוב, לא מרפה ממנה, לא נותנת לה מנוח.
יוליה עוברת את משבר אמצע החיים (כולנו היינו שם) והיא נוקטת בצעד קיצוני ביותר ומחליטה לצאת לחופשה ארוכה עם עצמה ליעד לא ידוע, למורת רוחו של פאול. הוא לא מצליח להבין מה עובר על יוליה, הוא זועם על חוסר האחריות שלה ורצונה לברוח ולהשאיר אותו לבד עם שני ילדים.
יוליה חייבת למצוא את המקום שלה בעולם, לחזור ולהתחבר לעצמה, לשקט שלה, לשאיפות שלה למקום נקי שאין בו רעשי רקע והסחות דעת.
יוליה נפרדת מפאול והילדים, נפרדת מילדיה ועולה על טיסה לפורטוגל.
שם היא מנסה להירגע, להמציא את עצמה מחדש, לחזור להיות צעירה וחסרת דאגות אבל זה קצת קשה לברוח מעצמך כשהרוח של אחיך לא עוזבת אותך, בעלך לא מפסיק להתקשר אליך כל שלוש שעות והילדים רוצים שתחזרי הביתה או כמו שאומרים אצלנו: אין מנוחה לרשעים!
יוליה מנסה בכל כוחה להתנתק מהבית אבל זה לא קורה, היא לא מוצאת שלווה, היא רוצה להחזיר את השליטה לחיים שלה אבל בדרך מאבדת את השליטה על האנשים הקרובים לה ביותר.

כל כך נהנתי מהספר הזה, כל כך הזדהיתי, אני חושבת שמאז שקראתי את הספר "בעלי לא בבית" לא נהנתי כל כך מדמות נירוטית, שנונה ועצבנית כמו דמותה של יוליה דה חרוט.
הספר דיבר על משברים בזוגיות ומשברים אישיים שכולנו עברנו ועוד נעבור וחשף סודות מחיי נישואין שעוברים על כולם אבל בדרך כלל לא מדברים עליהם.
אין אישה או אמא בעולם שלא חלמה לפחות פעם אחת בחיים שלה לארוז מזוודה, להותיר הכל מאחור ולברוח אל הלא נודע (המחשבה הזאת עוברת לי בראש לפחות שלוש פעמים ביום אם לא יותר).
התענגתי על דמותה המשעשעת של יוליה, המחשבות העצבניות שלה קרעו אותי מצחוק, ההומור השחור שלה גרם לי לגחך לעצמי - כן ירבו דמויות כאלו!!

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן