קראתי הרבה סיפרי מלחמת העולם השנייה, נחשפתי לספרות נוגעת, פוצעת ומדממת, לאורך כל הקריאה בספר הזה, התרגשתי וכאבתי את כאבם של הדמויות הראשיות.
אווה היא יהודיה ילדה/נערה/ אישה חזקה מובילה ולא מובלת, מוכשרת ומלאת אהבה. אנג'לו כמו מלאך שקצצו לו כנפיים (יותר מדויק רגל) מה שלא הופך אותו לקדוש המעונה.
זהו אחד הסיפורים הנוגעים והמרגשים ביותר שקראתי, סיפור אהבה בלתי נשכח שמתרחש בתקופה קשה.
הסיפור מתרחש, באיטליה הכבושה ע"י הגרמנים בשנת 1943 וסכנה קיומית מרחפת על פני היהודים.
הסיפור נפתח בילדותם של אווה ואנג'לו כאשר הוא מגיע להיות תחת חסותם של סבו וסבתו, אנג'לו ילד קטוע רגל עם תותבת מנותק מהסביבה. אווה היא ילדה מקסימה, רגישה וחברותית מנסה לדובב את אנג'לו להתייחס אליה שניהם גרים תחת אותה קורת גג, גדלים ביחד והקשר בניהם כאחים.
הבחירה של אנג'לו להיות מורה כומר נובעת מהסיבה שהוא מרגיש שהלב שלו בוחר באווה ופערי הדתות לא יאפשרו לכך להתקיים ועל כן מפנה את כל אהבתו לאלוהים של הנצרות, האם יצליח לכבות את האהבה שלו לאווה ומה היא מרגישה אליו?!
כעבור למעלה מעשור, אווה רדופה, אבודה ועובדת עצות מבינה שעליה לקבל את התעקשותו של אנג'לו לבוא ולהיחבא בין כותלי המנזר. מה שמלווה את אווה זאת המנגינה שבלב שמכתיבה לה האהבה ונגינת הכינור שלה שמלווה אותה במסלול חייה.
החיים הם כמו תו מתמשך – הם נמשכים ללא שינוי, ללא הקלה. אין הפסקה בצליל והקצב אינו נקטע. החיים נמשכים, ואנחנו חייבים ללמוד לשלוט בהם כדי שלא ישלטו בנו. (עמוד 189)
במלחמה כמו במלחמה ההחלטות קשות מנשוא, אווה היא לא אחת שתשב "בחיבוק ידיים" ותתן לדברים לחלוף, היא חייבת לעשות מעשה ויצאה עם כלי נגינה לתת לאחרים תקווה לחיים.
חול ואפר. מרכיב הזכוכית. יופי שנוצר מלא כלום….מעפר ואפר, לידה מחדש. מעפר ואפר חיים חדשים. (עמוד 240).
הקריאה לא פשוטה הזוועות שמעוללים הנאצים, סיפור הגבורה והאומץ של אווה ואנג'לו שמסכנים את חייהם כדי להציל חיים, כמרים ונזירות וכל כך הרבה אנשים סיכנו את חייהם לטובת היהודים.
זהו סיפור על אומץ, גבורה ואהבה.
ממליצה מכל הלב ספר שילווה אותכם עוד כמה ימים לאחר שתסיימו.
