אבא של ז'וליין נמצא על ערש דווי בבית החולים. גופו מותש מהמחלה הארורה, ז'וליין ילד נאמן לאביו, דואג לו ושוהה ליד מיטתו.
אביו הנרי היה מהגר אלג'יראי, שהבישול הציל אותו מחיי עוני. בכשרון רב הוא הפך להיות שף מפורסם ואף פתח מסעדה משלו.
ממש ליד מיטתו, ז'וליין נזכר בעבר, באימו שנעלמה שהיה צעיר, בחוויות משותפות יחד עם אביו ובעיקר במאכלים שאביו היה מכין. כל המאכלים היו כתובים במחברת מתכונים ישנה שאביו ואימו ריכזו את כל המתכונים שרקח. לחוברת המתכונים היה ערך מוסף שכן המחברת עצמה היתה מתנה מאימו. לאן המחברת נעלמה? האם ז'וליין יצליח למצוא אותה? מה יקרה לו על הדרך? האם יגלה מדוע אימו עזבה את הבית?
סקרנים? כל זאת ועוד בספר שלפניכם.
אהבתי את דמותו של ז'וליין שאהב ודאג לאביו ושהתענג על המטעמים שלו ממש לפני שהלך לעולמו. נהנתי מאיזכור המטעמים לאורך הסיפור מה שהקשה עלי מאוד במהלך הקריאה, שכן קראתי אותו במהלך יום הכיפורים כשאני בצום.
מה אהבתי פחות? הרגשתי שאין שטף בקריאת הספר, לא הרגשתי שיש הקשרים הגיוניים בין הפרקים, הפרקים היו אוסף של זכרונות של הכותב.
הקריאה בכל אופן לשיקולכם 😁.
