הספר מתחלק לאז ועכשיו, לסיפור ההיכרות של גרהאם וקווין ולחיים שלהם בהווה. הם הכירו מעבר לדלת של הדירה של החבר של קווין באותו זמן כשהם מבינים שחברתו של גרהאם בוגדת בו עם הארוס של קווין. שניהם שמעו את המתרחש וחיכו מעבר לדלת שיצאו החוצה, ויסתכלו להם בעיניים. מיותר לציין את מה שהרגישו ואת מה שעשו לאחר מכן, הפגיעה היתה עצומה. פה סיפור אחד הסתיים ואחר התחיל.
מהחורבן של הזוגיות הישנה שלהם הם ידעו לצמוח והפכו בעצמם לזוג. היה להם חשוב להפוך לזוג בזכות עצמם ולא מתוך לקיחת "ריבאונד" מהבגידה של בני הזוג הקודמים שלהם . לאט לאט הם גילו האחד את השניה ובסופו של דבר התחתנו.
הסיפור מספר על חיי הנישואים שלהם, על התחושות והרגשות ובעיקר על הנסיונות להביא ילד לעולם. קווין וגראהם ניסו שנים להרות ללא הצלחה, לקווין היתה בעיית פוריות והם ניסו להאחז בכל שביב של תקווה שיצליחו להרות. הבעיה היא שאותו רצון עז להשיג את המטרה הרס להם את הזוגיות. לקווין במיוחד היה קשה לקבל את המחזור כל חודש מחדש וכשראתה את גרהאם הוא הזכיר לה את כשלון הגוף שלה, את הבגידה של הגוף שלה, את העובדה שלא הצליחה להרות. כל סקס בניהם הפך להיות אמצעי להשיג את המטרה וכבר איבד מערכו, הוא הפך להיות מכני לגמרי. "לא יכולתי להפריד בין הסקס לתקווה, ולא יכולתי בין התקווה לחורבן. סקס נהיה תקווה שנהייתה חורבן".
הוא היה הנפש התאומה שלה, הם היו מושלמים יחד, הם היו החברים הכי טובים, לא יכלו להוריד את הידיים האחד מהשניה… אבל זה השתנה. זה השתנה שכשלא הצלחו להרות ומשם מערכת היחסים שלהם הדרדרה עד למשבר קשה. הקרבה הפיסית הפכה קשה ואיבדה מערכה וכל אחד מבני הזוג הפך להיות מבוצר ברגשות ובמחשבות שלו, הם לא דיברו על זה ותהום נפערה בניהם. הקרע ביחסים היה כל כך גדול שכבר חשבו שלא יוכלו לגשר עליו. איך זה קרה להם שמזוג כזה מושלם הם הגיעו לתהום עמוקה כל כך???
האם יוכלו לגשר על הפערים? להתגבר על הרגשות ולהמשיך את חיי הנישואים למרות הכל?
מנעד הרגשות בספר היה רחב כל כך שמצאתי את עצמי לפעמים מחייכת ולפעמים בוכה. הספר הצליח להעביר את מה שלא מעט זוגות חווים, תהום בין שניים שאהבו כל כך. כאב לי במיוחד על קווין שנשללה ממנה זכות בסיסית, הזכות להרות ולהיות אמא. מה יותר טבעי מזה?
המעבר בין אז ועכשיו הוא כל כך חד שהוא מעביר בצורה מדוייקת את השבר הגדול שחוו קווין וגראהם.
הכתיבה של קולין הובר מושלמת מבחינתי, היא יודעת את העבודה, היא יודעת להכנס למוח וללב של הקורא ולשחק שם. התחברתי לספר וכאבתי את כאבם של הזוג, בעיקר את כאבה של קווין. הרגשתי איתה, כאבתי איתה, כעסתי איתה, נעלבתי איתה ורציתי לחבק אותה. הספר הזה הוא לא עוד רומן שקוראים, הוא ספר חזק, חשוב מרגש ובעיקר עורר מחשבה על הזוגיות שלי, על המשפחה שלי ועל מה שיש לי.
הספר הזה הוא ספר חובה מבחינתי כמו כל ספריה של הסופרת. אין הרבה סופרים שאני רצה לקנות את הספרים שלהם שיוצאים, קולין הובר היא אחת מהם. את הספר המצויין הזה אל תפספסו, הוא מקבל ממני חמישה כוכבים זוהרים ומנצנצים. מושלם מושלם מושלם.
כתבת יפה, ואני תוהה, האם בשורה התחתונה, זה ספר מדכדך?
בכלל לא! ממליצה בחום