Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
מוציאה לשון
סוגה:
מוציא לאור:
שנת הוצאה: 2021
מס' עמודים: 224
בואו לפגוש את השפה העברית כפי שמעולם לא הכרתם אותה: גברת הרפתקנית שאספה אוצרות ברחבי העולם, נערת גומי המסוגלת להתמתח לשלל כיוונים לא תקניים ומפתיעים. מוציאה לשון: הפתעות מהמגירה הסודית של העברית הוא מבחר של רשימות קצרות, מלאות הומור ושובות לב על הדרכים שבהן מילים נוצרות ומדלגות בין שפות, על יחסי האהבה-שנאה שלנו עם השפה התקנית ועל שגיאות מצחיקות שמחוללות שינויים בלשון. בילוש אחר מקורות מילים מעלה לעיתים גילויים בלתי צפויים. האם ידעתם למשל שהמילה "אחוז" מקורה בתנ"ך, וכי המילה "חרסינה" מרמזת על מולדתו של החומר השביר הזה – חיבור של המילים "חֶרֶס" ו"סין"? יש מילים שנוצרו בעקבות טכנולוגיה חדשה או מוצר חדש; כך זכינו ב"מקלדת", ב"גוזייה" וב"להקליק". יש מילים שנוצרו בעקבות אירועים, כגון הפועל "לאתרג", המציין יחס עדין ומגונן של התקשורת לפוליטיקאי, אשר נוצר בעקבות הצעתו של העיתונאי אמנון אברמוביץ' שהתקשורת תשמור על ראש הממשלה אריק שרון "כמו על אתרוג" בתקופת ההתנתקות. ויש מילים שהגיעו אלינו משפות אחרות – כמו "תאריך" שמקורה בערבית או "סוכר" שמקורה בסנסקריט. המסע בעקבות המילים האלה שופע גילויים מפתיעים, מצחיקים ומחכימים עלינו ועל השפה שבפינו.

ספר שהוא חגיגה קטנה לאוהבי השפה העברית על כל מכמניה וסודותיה. ספר שבו יוצאים למסע קצר בעקבות אותיות, מילים, משפטים וצירופי לשון.

בכתיבה קולחת ובגובה העיניים, שולמית עוזיאל מספרת לנו על מסען של מילים וביטויים שהגיעו אלינו מהתנ"ך, מהתלמוד ומשפות אחרות. מילים שמשמעותן השתנתה, כמו המילה צדקן למשל. בעבר המילה צדקן הייתה במשמעות של איש טוב וישר ואילו היום צדקן זו מילה בעלת משמעות שלילית של אדם מתחסד המעמיד פנים כאדם טוב ומוסרי. אגב, בחברה החרדית המילה צדקן עדיין נשארה במשמעותה המקורית.

או למשל מילים בעלי משמעות דתית שנכנסו לשימוש בשפה העברית גם אצל אתאיסטים גמורים כמו אמן, נס, מזל וכו'

או מילים בעלות משמעות הפוכה כמו לאבק שזה גם לכסות באבקה וגם לנקות מאבק ועוד הרבה רעיונות יפים ומחוכמים בשפה העברית.

הספר שופע ציטוטים משירים, מסרטים ועוד. הקריאה בספר היא חוויה. הסופרת לא באה ללמד כי אם לשתף ולעורר עיניין וזה ללא ספק מצליח.

שמות  הפרקים ותתי הפרקים  מעלים חיוך ויוצרים סקרנות. ללא ספק ניכרת מחשבה מאחורי יצירת הספר.

גם נושא הכתב, הן כתב היד והן הגופנים השונים במחשב זוכים להתייחסות. שיבושים בכתב יד שזכו להיות מודפסים, שילוב של גופנים באנגלית ועברית השומרים על משמעות המילה ועוד

ובכל זאת לצד זה שהשפה כל הזמן משתנה, נוצרות מילים חדשות, מילים מקבלות משמעות חדשה וכו׳, עולה גם התהייה מה יהיה על עתידו של כתב היד והכתב בכלל.

לקראת סוף הספר (עמ׳ 201) מעלה הסופרת דילמה שכאמא וכאישה חובבת עט ודף כפשוטו, גרמה לי לעצור ולחשוב פנינו לאן. בספר מתואר מצב שסטודנטים רבים מתקשים להגיש בחינות בכתב. ולמה בעצם? כי היום הכל במחשב, בסמארטפון, כותבים במהירות, מוחקים במהירות, יש תיקון שגיאות אוטמטי. כל העבודות, המטלות והתכתובות השונות מוגשות במייל ואין כמעט תרגול של מיומניות הכתיבה. פלא שהכתב לא קריא? עם שגיאות כתיב ובקצב איטי? ובכלל מחקרים מראים שסטודנטים שכותבים בכתב יד זוכרים ומבינים את החומר טוב יותר מסטודנטים שהשתמשו במחשב נייד.

ואני חשבתי לעצמי שבתקופת הקורונה, בנוסף לכל הצרות, הילדים בהחלט בקושי כתבו עם דף ועיפרון אלא הכל במחשב. קריאה ולימוד, הגשת עבודות ומטלות הכל דרך מכונה שמשלימה לנו מילים, מתקנת שגיאות כתיב והכל נהדר. אבל בראש? מעניין כמה באמת נשאר….

השפה העברית מיוחדת בעיניי והספר הזה מדגיש עד כמה.

קריאה מהנה.

אורנה שפי

אורנה, אוהבת ספרים ובישולים ומערבבת הכל יחד עם שירים טובים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
דילוג לתוכן