כשקראתי את הפרק הראשון על כוס התה שבעלה של ליזה מכין לה בכל יום (או שלא) צחקתי כבר בפרק הראשון. חשבתי לעצמי שאם זו רק ההתחלה, מה יהיה אחר כך..?
ליזה, כמו רוב האימהות, חיה את החיים. שלושה ילדים, עבודה ובעל שיחיה. לא פשוט, שלא נאמר מיגע וקשה. היופי אצל ליזה, שהיא לקחת כל מיני קטעים מהחיים והפכה אותם לפרקים קצרים ולעיתים אף מצחיקים בספר שכתבה. היו פרקים שמצאתי את עצמי צוחקת אפילו בקול רם. נהנתי לקרוא שהיא לקחה קטעים מהחיים שכל אחד חווה אותם בדרך כזו או אחרת, כמו בוקר שיגרתי, ימי הולדת, שיעורי שחיה, פרגון לבן הזוג וכו' והפכה אותם למשהו אחר. למשהו לצחוק עליו, להשתעשע בו ואפילו להזדהות איתו.
החיים גם ככה לא פשוטים, הסיטואציות בגידול הילדים, ניהול בית, פרנסה וזוגיות – אם ליזה אכן רואה את הדברים כמו שהיא כתבה עליהם בספר – אז מגיע לה שאפו ענק. היא מוצאת את מה שמצחיק גם שקשה או מעצבן באמת.
יש כל מיני סוגים של ספרים. יש שמותחים, יש שמרגשים, יש שדרמתיים, יש שאינפורמטיבים ויש ספרים קלילים, משעשעים, שכיף לקרוא אותם בין הכבדים יותר וכזה הוא הספר שלפנינו "מה רע לי שטוב לו" . אני נהנתי!
