Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
מה רע לי כשטוב לו
הוצאה לאור:
תאריך הוצאה: 2019
מספר עמודים: 175
"מותק השיער שלך נראה מכווץ." כך אמר לי השבוע שלומי בעיצומו של אירוע אחרי שהסתפרתי מהמם. אמירה כנה ואמיצה ללא ספק. חכמה? לא מאוד... אני יודעת שאני תמיד מעודדת כנות, אבל אישה בעיצומו של אירוע, שמרגישה שהיא נראית מיליון דולר ועפה על עצמה, לא מעוניינת בכנות. היא יותר מעוניינת שיסתכלו לה בעיניים ויאמרו שלא ראו דבר יפה כמוה, גם אם השיער נראה... פחות. אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, נאמר שיפה מאוד שהוא בכלל שם לב שהסתפרתי ורוב רובם של הגברים לא היו שמים לב כלל. אם נסתכל על חצי הכוס הריקה, שזו נקודת המבט המועדפת עליי, נאמר שבנקודת הזמן ההיא, חבל מאוד שהוא לא נמנה עם אלה שאינם שמים לב כלל. גם אם הוא שם לב, לא הכול חייבים לומר. או כמו שהגננת של הילדים שלי הייתה אומרת: אם אין לך משהו חיובי לומר, עדיף שתשתוק. אבל רק 20 שנות נישואים, עוד לא הגענו להפנמת המשפט הזה. "מה רע לי כשטוב לו" הוא ספר הביכורים שלי. הספר הוא אוסף סיפורים, לרוב מצחיקים, לעיתים מרגשים, על הטוב על הרע ועל הלא נורא שבשגרת חיינו. דרכם ניתן לראות שגם שוקולד מריר יכול להיות מתוק במיוחד. הספר נותן הצצה ייחודית לחיי היום יום שלי שדומים לא מעט לחיים של כולנו ומלמד אותנו שאפשר לצחוק כל הדרך אל החיים האלה ורצוי לקחת אותם, לא ברצינות יתרה. יש מספיק אחרים שיעשו זאת עבורנו.

התהליך הכי קשה הוא לאהוב את עצמך, אבל כשזה קורה, שאר התהליכים קלים.

ישנו משפט חכם שאומר: "הגבר הוא הראש והאישה היא הצוואר שמזיז את הראש לאין שהיא רוצה" (מתוך הסרט: החתונה היוונית שלי).
אז בעוד הגבר שלצידנו (שיחיה) מרגיש שהוא הראש במשפחה, בעצם מי שמחזיק את הכל, עמוד התמך של הבית אלו אנחנו הנשים (וכן, אנחנו תמיד אבל תמיד צודקות).
אנחנו תמיד שם כמו דבורה פעלתנית: מכבסות, מבשלות, מסדרות ומנקות, דואגות לילדים, משמשות להן: כתף תומכת, פסיכולוגיות, יועצות, קצת שוטרות, הרבה אחיות רחמניות, אנחנו הלב והנשמה של כל
הטירוף הזה שנקרא "בית ומשפחה" ומה אנחנו בסך הכל רוצות? להרגיש קצת נשיות, אהובות, רצויות ושמפרגנים לנו (זה ממש לא הרבה לבקש).
ובסופו של יום כמו שאמא שלי נוהגת לומר: אלוהים לא נמצא בכל מקום ולכן הוא המציא את אמא או משפט יותר חזק שלה: ילד זה איך שתחנכי אותו, גבר זה איך שתרגילי אותו.

בספרה ההומיריסטי והנפלא "מה רע לי כשטוב לו" מתארת הסופרת ליזה ארזוני את חייה כרעיה לבעלה שלומי ואם לשני מתבגרים וחיילת ומפנקת אותנו הקוראים בסיטואציות יום יומיות משעשעות
שאני בטוחה שרוב הנשים באשר הן (וגם הגברים רק שהם בחיים לא יודו בזה) יזדהו איתן.
הספר מחולק לפרקים קצרים עם סיפורים אישיים מחייה של ליזה כמו נסיעות לחו"ל עם הבעל שלא יכול לסבול קניונים, תיקונים בבית שהבעל מתעקש לעשות לבד (בואו נודה על האמת, הגברים שלנו הם לא בדיוק
מאקגייור, בשביל זה אנחנו משלמות לבעלי מקצוע), גבר חולה בבית שבטוח שהוא על סף מוות, ילדים שבטוחים שאמא עובדת בשבילם, בעל שנשלח לקניות ומביא הביתה את כל מה שלא צריך, התמודדות עם מתבגרים הורמונליים וכל זה מטובל בקורטוב של הומור משובח והרבה תובנות מצחיקות לחיים.
ליזה משתדלת לפרגן בספרה לבעלה שלומי וזה לא שעינה צרה עליו אבל בחיים האמתיים לכולנו קצת קשה לראות גבר נח מול הטלוויזיה כשאנחנו מתזזות בלי הפסקה (הזדהתי עם כל מילה בספר).
ליזה גם מציינת מה שכולנו כבר יודעות: שאמהות זה אושר גדול, וילדים זה שמחה (בעיקר אחרי תשע בלילה) אבל ידוע שהם גם טיפות של אושר בים של דאגות ואין לנו רגע דל איתם.

הספר הזה היה מבחינתי תענוג צרוף וגרם לי לצחוק הרבה כמו שאף ספר אחר לא גרם לי להרגיש ככה מזה הרבה זמן והומור טוב זה טעם החיים מבחינתי כי כמו שאומרים חכמנו מהגשש החיוור: העולם מצחיק אז צוחקים.
אני מאד אוהבת ספרים שגורמים לי לצחוק ולהזדהות עם דברים שאני עצמי עוברת בחיים, כל כך הזדהתי שזה היה כמעט מפחיד אבל בעיקר משעשע. כשהייתי צעירה אהבתי מאד את ספריו של אפרים קישון ואת הגישה
ההומוריסטית שלו לחיים וכשקראתי את הספר הזה היו לי פלאשבקים מספריו הנפלאים.
התאהבתי בסגנון הכתיבה המשובח של ליזה ארזוני, יש לי הערכה גדולה לאנשים שיודעים לצחוק על הכל ואפילו על עצמם.
אם בא לכם לצחוק מכל הלב, הספר הזה חייב לשכב לכם על המדף ולהצחיק אתכם בכל פעם מחדש - מומלץ ביותר לקריאה!

קריאה מהנה.

אהבתם? שתפו!

חגית בן-חור

חגית בן חור, בלוגרית ספרים, חיה בסרט ומכורה לסדרות טלוויזיה.

כתיבת תגובה

מה הדירוג שלכם לספר?

סגירת תפריט
דילוג לתוכן